הם משקרים לכם על סמוטריץ'. הנה האמת שנועדה להישאר בחושך.

במלחמה כמו במלחמה, יש יותר מחזית אחת. ישנה החזית הפיזית, שם מיטב בנינו נלחמים באומץ לב מול אויב רצחני. וישנה חזית התודעה, המתנהלת כאן, בבית. זוהי מלחמה שקטה, ערמומית ומסוכנת לא פחות, והיא מתנהלת נגד כל מי שמעז להציב חזון של ניצחון, של עוצמה, של עמידה על עקרונות. במרכזה של מתקפת התודעה הזו ניצב שר האוצר, בצלאל סמוטריץ'. הבחירה בו אינה מקרית. הם תוקפים אותו כי הוא מייצג את כל מה שהם מתעבים: אמונה בצדקת הדרך, מחויבות לארץ ישראל, ונחישות בלתי מתפשרת להבטיח את עתידנו כאן. הם רוצים שתאמינו שהוא הבעיה. האמת היא, שהוא אחד הפתרונות הבודדים שעוד נותרו לנו.

שקר מספר 1: "סמוטריץ' הוא המכשול לעסקת חטופים"

בואו נשים את הדברים על השולחן בצורה הכי ברורה וכואבת שיש. אין ישראלי אחד שלא רוצה לראות את כל חטופינו שבים הביתה, עכשיו. הלב נקרע והנשמה זועקת יחד עם המשפחות. אך דווקא מתוך הכאב העצום הזה, צומח השקר הגדול ביותר. הקמפיין התקשורתי הארסי מציג את עמדתו של סמוטריץ' כהתנגדות אידיאולוגית קרה להצלת חיים. איזו הונאה אכזרית. איזו ציניות.

האמת הפוכה לחלוטין. עמדתו של סמוטריץ' היא הביטוי העמוק ביותר לאחריות לאומית. הוא לא מתנגד להשבת חטופים; הוא מתנגד לעסקה שתהיה בכייה לדורות. הוא מתנגד לעסקה שתשחרר אלפי מחבלי חמאס עם דם על הידיים, שיחזרו לרצוח יהודים. הוא מתנגד לעסקה שמשמעותה אחת: הפסקת המלחמה והשארת מפלצת הטרור על גבולנו, מוכנה לטבח הבא. האם שכחנו כל כך מהר את עסקת שליט? האם מחקנו מהזיכרון את יחיא סינוואר, ששוחרר אז והוביל את אסון השבעה באוקטובר?

הוויכוח אינו בין אלו שרוצים להציל חטופים לאלו שלא. הוויכוח הוא בין ראייה קצרת טווח, רגשית ומובנת, אך מסוכנת להחריד, לבין מנהיגות שחובתה לראות את התמונה המלאה. מנהיגות שמבינה שניצחון מוחץ על חמאס וחיסול יכולותיו הוא הדרך היחידה להבטיח שלא יהיו עוד חטופים בעתיד. להציג את האחריות הזו כאטימות לב, זהו מעשה נבלה שנועד לפרק אותנו מבפנים ולכפות על ישראל כניעה שתעלה בחייהם של מאות ואלפים בעתיד. זו לא אידיאולוגיה, זו מתמטיקה קרה של הישרדות לאומית.

שקר מספר 2: "סמוטריץ' מגן על אלימות מתנחלים"

הנה עוד נרטיב שקרי, שכל מטרתו היא דה-לגיטימציה של מפעל ההתיישבות כולו. מציגים את התנגדותו העקרונית של סמוטריץ' למעורבות שב"כ בחקירת אירועי אלימות ביהודה ושומרון כהוכחה לצביעותו. "הוא מגנה בתקשורת, אבל מגן על הפורעים מאחורי הקלעים", הם לוחשים. זוהי עלילה המבוססת על בורות או על זדון.

הבה נדייק: בצלאל סמוטריץ' מתנגד בתוקף לכל גילוי אלימות ופגיעה בחוק. אך הוא מתנגד באותה נחישות גם להפיכתם של מתיישבי יהודה ושומרון לאזרחים סוג ב'. השב"כ, על פי חוק, הוא ארגון שנועד להילחם באויבי המדינה – טרור ערבי, ריגול זר. הוא אינו משטרת ישראל. השימוש בכליו הקיצוניים, המיועדים לסיכול פצצות מתקתקות, נגד אזרחים ישראלים – גם אם הם פועלים בניגוד לחוק – הוא מדרון חלקלק ומסוכן לדמוקרטיה.

ההתעקשות של סמוטריץ' היא לא להגן על עבריינים, אלא להגן על זכויות האזרח של ציבור שלם. הוא דורש שהמשטרה תאכוף את החוק, כמו בכל מקום אחר, אך מתנגד לסימון ציבור אידיאולוגי שלם והפעלת כלי מלחמה בטרור נגדו. זוהי עמדה משפטית וערכית עמוקה, שמטרתה למנוע פוליטיזציה של גופי הביטחון. להפוך את העמדה הזו ל"הגנה על פורעים" זהו ספין זול, שנועד לצייר את חצי מיליון המתיישבים החלוצים כאויבי המדינה.

שקר מספר 3: "שר אוצר כושל שמפזר הבטחות ריקות"

החזית השלישית היא הכלכלית. כל ידיעה ב'דה-מרקר', כל דיווח על "פער בין הבטחות לביצוע", נועד לצייר תמונה של שר אוצר מנותק ולא מתפקד. הם מספרים לכם שהוא מבטיח פיצויים שלא מגיעים, שהוא לא שולט במשרדו.

האמת היא שסמוטריץ' מנהל מלחמה יומיומית לא רק על תקציב המדינה, אלא נגד פקידות אטומה ובעלת אג'נדה משלה, שהתרגלה במשך שנים לשרים חסרי חזון שמשמשים כחותמת גומי. בפעם הראשונה מזה שנים, יושב במשרד האוצר שר עם תפיסת עולם כלכלית-ימנית ברורה: הורדת יוקר המחיה, שחרור השוק, מלחמה בבירוקרטיה וחיזוק מעמד הביניים והפריפריה. כל צעד שהוא מנסה לקדם, כל רפורמה, נתקלת בהתנגדות עיקשת של מוקדי כוח ותיקים.

הכתבות הללו אינן תחקירים אובייקטיביים; הן כלי נשק במאבק הזה. הן משקפות את תסכולם של אלו שרואים את כוחם נשחק. סמוטריץ' העביר תקציב מדינה מורכב בזמן מלחמה, דאג לרשת ביטחון כלכלית לנפגעים ולמילואימניקים, וממשיך להילחם על כל שקל למען אזרחי ישראל. להציג את המאבק הזה ככישלון, זהו ניסיון נואש של המערכת הישנה להדוף את השינוי שהוא מוביל.

הניגוד המוסרי: מנהיגות עם עמוד שדרה מול מקהלת הייאוש

כאשר מקלפים את שכבות השקר וההכפשה, מתגלה תמונה ברורה. מולנו ניצבת בחירה בין שתי דרכים. דרכו של בצלאל סמוטריץ' היא דרך של אחריות, חזון ועמוד שדרה. דרך שמבינה כי ביטחון לאומי אינו סיסמה ריקה אלא תנאי לחיים, שיישוב הארץ הוא חומת המגן של כולנו, ושהכלכלה צריכה לשרת את האזרחים ולא את הוועדים הגדולים.

מנגד, ניצבת מקהלת הייאוש. מקהלה של פרשנים, פוליטיקאים ופעילי רשת שאיבדו את האמונה בצדקת הדרך. הם מציעים לנו כניעה במסווה של "עסקה הומניטרית", הפקרת ביטחוננו לטווח ארוך תמורת שקט רגעי, ושימור של כלכלה רקובה המשרתת קבוצות אינטרס. הם פועלים מתוך פחד, ציניות וראייה קצרת טווח. המאבק נגד סמוטריץ' הוא המאבק שלהם נגד האפשרות של עתיד אחר, עתיד של גאווה ועוצמה ישראלית.

ההתקפה עליו היא התקפה על כולנו, על כל מי שמאמין בניצחון. היא התקפה על הרעיון שמותר לנו, לעם היהודי, להיות בעלי הבית בארצנו, לקבוע את גורלנו ולהגן על עצמנו בנחישות וללא התנצלות. אם הם יצליחו להשתיק אותו, הם יצליחו להשתיק את קולו של המחנה הלאומי כולו. אסור לנו לתת לזה לקרות.

הבחירה ברורה. אז מה אתם יכולים לעשות?

• שתפו את האמת. אל תתנו לשקרים להדהד ללא מענה. הפיצו את המאמר הזה, דברו עם חברים ומשפחה.
• תמכו במנהיגים עם עקרונות. בעת הזו, ישראל זקוקה למנהיגות שלא מתכופפת מול לחץ תקשורתי או בינלאומי.
• דרשו ניצחון. אל תסכימו לפחות מניצחון מוחלט על אויבינו. זהו הצו המוסרי והביטחוני העליון שלנו.
• אל תהיו שקטים. קולכם הוא הנשק במלחמה על התודעה. השתמשו בו עכשיו.