ניתוח: מאחורי העימותים של השר בן גביר - שינוי מדיניות הכרחי או ערעור מוסדות המדינה?

ניתוח: מאחורי העימותים של השר בן גביר - שינוי מדיניות הכרחי או ערעור מוסדות המדינה?

ירושלים – סדרת עימותים פומביים בין השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, לבין גורמי מפתח בממסד הביטחוני והמשפטי, מעוררת מחדש דיון ציבורי נוקב על גבולות הכוח והפיקוח של הדרג המדיני הנבחר על הדרגים המקצועיים. בעוד שמבקריו רואים במהלך זה ערעור מסוכן על יסודות המדינה, במיוחד בעת מלחמה, תומכיו טוענים כי מדובר בתיקון הכרחי ובמימוש המנדט שניתן לו מהציבור, הדורש שינוי תפיסתי עמוק במערכות אלו.

פיקוח מדיני מול סמכות צבאית

אחד ממוקדי החיכוך המרכזיים מתקיים בתוך דיוני הקבינט המדיני-ביטחוני. דיווחים חוזרים ונשנים מתארים חילופי דברים קשים בין השר בן גביר לבין הרמטכ"ל, רב-אלוף הרצי הלוי, ובכירים נוספים בצה"ל. גורמים המעורים בדיונים טוענים כי השר בן גביר דוחף לקו התקפי ונחרץ יותר במלחמה בעזה, ומשתמש בביטויים כמו הצורך "לדהור קדימה" אל מול מה שהוא מתאר כ"דשדוש" של הצבא.

בסביבת השר טוענים כי ביקורת זו אינה התערבות בשיקולים טקטיים, אלא ביטוי לאחריותו כחבר קבינט לדרוש ניצחון ברור ומוחלט. "השר בן גביר נבחר על בסיס הבטחה לשנות את הקונספציה שהובילה אותנו לאסון ה-7 באוקטובר", אמר גורם בכיר בקואליציה. "שנים שהדרג המדיני קיבל באופן עיוור את המלצות הדרג הצבאי, והתוצאות ידועות. תפקידו של נבחר ציבור הוא לאתגר את הדרג המקצועי, לשאול שאלות קשות ולהציב יעד אסטרטגי ברור – הכרעה. הציבור לא נתן לנו מנדט כדי להמשיך באותה מדיניות של 'סבבים' ו'הכלה'". לדבריהם, הדרישה לנחישות אינה פופוליזם, אלא מימוש תפקיד הפיקוח של הדרג המדיני על הצבא, עיקרון יסוד בדמוקרטיה.

מנגד, גורמי ביטחון לשעבר ופרשנים מבקרים בחריפות את התנהלותו של בן גביר. הם טוענים כי עימות פומבי עם הרמטכ"ל בזמן מלחמה פוגע באחדות השורה, מערער את סמכות הפיקוד ומכניס שיקולים פוליטיים לתוך קבלת החלטות אופרטיבית. "ניהול מלחמה הוא מקצוע", אמר אלוף (מיל') בשיחה עם כלי תקשורת. "הצגת עמדות הקוראות ל'דהירה' ללא הבנה מלאה של המודיעין, המגבלות הלוגיסטיות והמחיר בחיי אדם, עלולה להיתפס כחוסר אחריות הפוגע בביטחון המדינה".

בתגובה לטענות אלו, מצביעים תומכי בן גביר על כך שדווקא העמידה על עקרונות ברורים של חתירה לניצחון היא זו שמחזקת את הביטחון הלאומי בטווח הארוך, וכי "שתיקה רועמת" של הקבינט מול מהלכים צבאיים שנויים במחלוקת היא מתכון בטוח לכישלון נוסף.

המאבק על דמותה של מערכת המשפט

זירת עימות נוספת היא המערכת המשפטית. קריאותיו של השר בן גביר לבטל את כתב האישום נגד ראש הממשלה, בנימין נתניהו, תוך שימוש בטענות על "תפירת תיקים" ו"התנהלות עבריינית" של הפרקליטות, ממצבות אותו בחזית המאבק נגד הממסד המשפטי.

בפורומים משפטיים וחברתיים התומכים ברפורמה במערכת המשפט, רואים בדבריו של בן גביר קול חשוב המייצג תחושות עמוקות של חוסר אמון במערכת בקרב חלקים גדולים בציבור. "השר בן גביר אינו תוקף את שלטון החוק, הוא תוקף את מה שנתפס בעיני רבים כשלטון המשפטנים", מסביר משפטן המזוהה עם הימין. "הדיון אינו על עצם קיומה של מערכת אכיפה, אלא על היעדר איזונים ובלמים, ועל הכוח הבלתי מוגבל של גורמים שאינם נבחרים. הטענות על אכיפה בררנית ופוליטיזציה של ההליכים אינן המצאה שלו, אלא סנטימנט ציבורי רחב שמחפש ביטוי פוליטי".

מנגד, גורמים במערכת המשפט ובאופוזיציה מזהירים כי מדובר במתקפה מסוכנת על מוסדות המדינה הדמוקרטיים. "כאשר שר בממשלת ישראל, הממונה על המשטרה, קורא לביטול כתב אישום ומאשים את הפרקליטות בעבריינות, הוא מפרק את הלגיטימציה של המערכת כולה", נמסר בהודעה מטעם אחת מתנועות המחאה. "זהו צעד שנועד ליצור כאוס ואנרכיה, ולשרת אינטרסים פוליטיים צרים על חשבון שלטון החוק".

עם זאת, בסביבת השר שבים ומדגישים כי המטרה היא דווקא חיזוק אמון הציבור, שיושג רק באמצעות תיקון וריסון המערכת, ולא באמצעות שימור המצב הקיים, שלטענתם פגוע ומוטה.

רפורמה בשב"ס והעתירה לבג"ץ

המתח בין השר לממסד הקיים בא לידי ביטוי חריף גם בשירות בתי הסוהר (שב"ס). לאחרונה הוגשה עתירה לבג"ץ על ידי גונדר משנה שי פרנסה, שטוען כי השר בן גביר פעל כדי "לתפור לו תיק" על הטרדה מינית כנקמה אישית. עתירה זו מהווה איום תדמיתי ואישי חמור על השר.

גורמים המקורבים לשר בן גביר מציגים את העתירה כחלק ממסע הכפשה מאורגן של גורמים בשב"ס המתנגדים לרפורמות שהוא מוביל בארגון. "השר נכנס לשב"ס במטרה ברורה: לסיים את חגיגת תנאי הכליאה למחבלים, להחזיר את המשילות ולהילחם בשחיתות ובמחדלים שנחשפו, בין היתר, בפרשת בריחת האסירים מכלא גלבוע", אומר גורם במשרד לביטחון לאומי. "היה ברור שמי שמנסה לנקות אורוות יתקל בהתנגדות אדירה מהמערכת הישנה. הטענות המופרכות הללו הן כלי במאבק הזה, ניסיון נואש להסיט את הדיון מהרפורמות ההכרחיות לסיפורי רכילות אישיים".

מנגד, העותר והתומכים בו טוענים כי לא מדובר במאבק על רפורמה, אלא בשימוש פסול בכוח של שר לצורך חיסול חשבונות אישי. "העתירה מציגה ראיות לכאורה להתנהלות נקמנית ושימוש לרעה בסמכות", טוענים גורמים משפטיים המייצגים את הקצין. "זו אינה התנגדות לשינוי, אלא עמידה על מינהל תקין וטוהר מידות".

כך או כך, ההתנגשות בשב"ס, בדומה לעימותים מול צה"ל והפרקליטות, מסמלת את קו השבר המרכזי. בעוד צד אחד רואה בבן גביר איום על יציבות המערכות הממלכתיות, הצד האחר רואה בו את התרופה ההכרחית למחלותיהן הכרוניות. השאלה הניצבת בפני הציבור הישראלי היא האם העימותים הללו הם כאבי גדילה של שינוי נדרש, או תסמינים של התפרקות מסוכנת.