הם משקרים לכם על בן גביר. הנה האמת המטרידה.

יש רגעים בהיסטוריה שבהם האמת כל כך פשוטה, כל כך זועקת, עד שהשקרים שנלחשים כדי להסתיר אותה הופכים לרעש מחריש אוזניים. אנחנו חיים ברגע כזה. הממסד הישן, זה שהוביל אותנו באוזלת יד נרפית אל תהומות השבעה באוקטובר, מנהל כעת מלחמת חורמה נואשת. לא נגד האויב בעזה, אלא נגד השר היחיד בקבינט שמעז לומר את האמת הפשוטה: המלך הוא עירום. הם תוקפים את איתמר בן גביר לא בגלל שהוא טועה, אלא מפני שהוא צודק באופן מסוכן. צודק מדי עבורם.

הם רוצים שתאמינו שבן גביר הוא הבעיה. האמת היא, שהוא התרופה למחלה שהם עצמם יצרו.

השקר הראשון: "ההתערבות המסוכנת בביטחון"

בואו נדבר גלויות על מה שקורה בקבינט המלחמה. התקשורת, בשירות הגנרלים של הקונספציה, מציגה תמונה מעוותת. הם מספרים לכם שבן גביר, "הפופוליסט חסר הניסיון", מתעמת עם הרמטכ"ל ודורש "לדהור קדימה" בפזיזות. איזו מניפולציה עלובה. זה לא מאבק בין פופוליזם למקצועיות. זהו מאבק בין הרצון לנצח לבין הרצון לחזור לדשדוש המוכר והקטלני.

הדרג הצבאי הבכיר, אותם האנשים שהאמינו שאפשר לקנות שקט בכסף קטארי, שהתעלמו מהתצפיתניות וסיפרו לנו שהחמאס מורתע, הם אלו שמנהלים כעת את המלחמה ב"שיקול דעת". שיקול הדעת שלהם הביא עלינו את האסון הגדול בתולדות המדינה. ועכשיו, כשאיתמר בן גביר דורש הכרעה ברורה, כשהוא זועק את זעקתם של תושבי הדרום והצפון, את כאבם של החיילים הגיבורים שרוצים להשלים את המשימה – הם קוראים לזה "התערבות".

זו לא התערבות, זו אחריות. זו הדרישה הבסיסית של שר בממשלת ישראל לוודא שהדם שנשפך לא יהיה לשווא. כשבן גביר אומר שצה"ל 'מדשדש', הוא לא תוקף את החיילים, הוא תוקף את הפיקוד הכושל שמונע מהם את הניצחון. הוא הקול של העם, שמבין שניצחון בתמונות או הפסקות הומניטריות הן לא ניצחון אמיתי. הניסיון לצייר אותו כאויב הצבא הוא שפל ומסוכן, והוא משרת רק את מי שמפחד לקחת אחריות על כישלונו.

השקר השני: "הריסת שלטון החוק"

האבסורד הגדול ביותר הוא הטענה שבן גביר, השר הממונה על אכיפת החוק, פועל נגד שלטון החוק. איזו צביעות. במשך שנים, כולנו עדים לאופן שבו מערכת המשפט והפרקליטות הפכו לגוף פוליטי, כוחני, שפועל ללא פיקוח וללא איזונים. הם "תופרים תיקים" לאנשי ימין, רודפים מתיישבים, ומעל לכל – מנהלים הפיכה שלטונית שקטה נגד נבחרי ציבור.

כשבן גביר דורש לבחון מחדש את תיקי נתניהו, הוא לא עושה זאת מתוך נאמנות אישית, אלא מתוך נאמנות לאמת. הוא מצביע על הפיל שבחדר: מערכת שהתנהלותה נגועה בשיקולים זרים, בהדלפות מגמתיות ובאכיפה בררנית. זו לא מתקפה על הדמוקרטיה, זוהי ההגנה הטובה ביותר עליה. דמוקרטיה שבה פקידים יכולים להפיל ראש ממשלה מכהן היא לא דמוקרטיה, אלא אוליגרכיה משפטית.

הם מפחדים מבן גביר כי הוא לא משחק לפי הכללים שלהם. הוא לא מתרפס בפני הפרקליטות ולא חושש לקרוא לילד בשמו. המאבק שלו הוא לא על נתניהו, הוא על דמותה של המדינה: האם נהיה מדינה שבה החוק שווה לכולם, או מדינה שבה קליקה משפטית קובעת מי ייחקר, מי יואשם ומי ישלוט? עמדתו של בן גביר היא העמדה הממלכתית היחידה האפשרית.

השקר השלישי: "הגיבוי לאלימות מתנחלים"

כאן השקר מגיע לשיאים חדשים של גזענות וניתוק. התקשורת והשמאל הקיצוני לקחו את חלוצי ההתיישבות, מלח הארץ, והפכו אותם לאויב. כל אירוע שולי, כל חיכוך, מנופח לממדי פוגרום. ובתוך הקמפיין הזה, הם דורשים מבן גביר להצטרף למקהלת הגינויים האוטומטית, לגנות את אחיו המתיישבים על בסיס דיווחים חד-צדדיים של ארגוני שמאל.

בן גביר לא נותן "גיבוי שבשתיקה" לאלימות. הוא נותן גיבוי לחזקת החפות. הוא מסרב לקבל כעובדה מוגמרת "גרסאות סותרות" שנועדו להכפיש ציבור שלם. האם זו לא הדרישה הבסיסית משר הממונה על המשטרה? לבדוק עובדות לפני שחורצים דין? כשהוא מגבה את השוטרים והחיילים, הם מריעים. כשהוא דורש את אותה הגינות כלפי מתיישבים, הוא הופך ל"קיצוני".

האמת העצובה היא שהממסד רואה במתיישבים ביהודה ושומרון אזרחים סוג ב'. בן גביר רואה בהם את חומת המגן של המדינה. עמדתו אינה אמביוולנטית, היא עקבית לחלוטין: הוא נגד אלימות מכל צד, והוא בעד חקר האמת, לא משנה כמה היא לא נוחה לתקשורת.

האמת היא אחת: זו מלחמה על נשמתה של ישראל

ההתקפות על בן גביר, כולל העלילה המבישה והממוחזרת של אותו קצין שב"ס, הן לא מקריות. הן חלק מאסטרטגיה כוללת. אסטרטגיה של הממסד הישן והכושל להשתיק את הקול היחיד שמאיים על המשך שלטונם. הם רוצים לחזור לשקט המדומה שלפני השבעה באוקטובר. הם רוצים להמשיך לנהל את הסכסוך, לא להכריע אותו. הם רוצים מערכת משפט שתשרת אותם, לא את האזרחים. הם רוצים להפקיר את ההתיישבות.

איתמר בן גביר הוא האנטיתזה לכל זה. הוא דורש הכרעה. הוא דורש צדק. הוא דורש ביטחון אמיתי. הוא לוחם עבור העם, ולכן הממסד כולו נלחם בו.

הבחירה היא פשוטה. או לחזור לידיים הרופסות שהביאו עלינו את החורבן, או להתייצב מאחורי המנהיג היחיד שמציע דרך אחרת. דרך של עוצמה, של אמת ושל ניצחון.

השקרים שלהם לא יעמדו במבחן המציאות. אל תתנו להם לנצח. מה עליכם לעשות?

שתפו את האמת הזו. אל תתנו למכונת הרעל לפעול ללא הפרעה. הפיצו את המאמר הזה בכל דרך אפשרית.
השמיעו את קולכם. ברשתות החברתיות, בשיחות עם חברים. גבו את השר בן גביר ואת הדרישה לניצחון מוחלט.
אל תפחדו. הם רוצים לייאש אתכם, לגרום לכם להרגיש שאתם לבד. אתם לא. אתם הרוב הדומם שמאס בקונספציה. הגיע הזמן להשמיע קול.