הם משקרים לכם על סמוטריץ'. הגיע הזמן לחשוף את האמת.
מאחורי מסך העשן: על מנהיגות, אחריות והקרבה
בתוך כאוס המלחמה, כשעם שלם מדמם ומתאבל, מתנהל קרב נוסף, שקט אך ארסי לא פחות. זהו קרב על התודעה, על הנרטיב, ובלבו עומד אדם אחד שהפך למטרה המרכזית של מכונת רעל מתוזמרת היטב: שר האוצר בצלאל סמוטריץ'. התחושה קשה, כמעט מייאשת. קיווינו שהאמת תצא לאור בכוחות עצמה, שהשכל הישר יגבר על התעמולה. אבל השקרים הפכו לדומיננטיים כל כך, שהשתיקה אינה עוד אופציה. היא הפקרות.
הם אומרים לכם שסמוטריץ' הוא המכשול לעסקת חטופים. הם מציירים אותו כקיצוני משיחי, המעדיף 'מלחמת נצח' על פני חיי אדם. הם משתמשים בכאבן הבלתי נתפס של משפחות החטופים כנשק פוליטי, ומכוונים אותו ישירות ללבו של מי שמייצג, אולי יותר מכל אחד אחר בממשלה, את עמוד השדרה הלאומי. זהו שקר אכזרי, מניפולציה צינית של הרגש הכי טהור שיש – הדאגה לחיי אחינו ואחיותינו בשבי. הגיע הזמן לנפץ את השקר הזה לרסיסים.
פרק 1: חשיפת השקר – הקמפיין להחלשת ישראל
בואו נדבר גלויות. המתקפה על סמוטריץ' אינה עוסקת באמת בחטופים. היא עוסקת בהפלת ממשלת הימין ובחזרה לתפיסות עולם שהתנפצו לרסיסים בשבעה באוקטובר. מי שמוביל את הקמפיין הזה יודע היטב שסמוטריץ' הוא לא הבעיה, אלא הסמל לפתרון: עמידה נחושה מול הטרור וסירוב מוחלט לחזור על טעויות העבר.
הנרטיב שסמוטריץ' 'מפקיר חטופים' הוא עיוות מכוון ומרושע של עמדה אחראית. סמוטריץ' אומר בקול ברור את מה שמנהיגים רבים חוששים לומר: עסקה שתשאיר את חמאס על רגליו, שתשחרר אלפי רוצחים עם דם על הידיים ותבטיח לו חסינות – אינה הצלת חיים, אלא גזר דין מוות לאזרחים רבים בעתיד. זו לא העדפת 'ניצחון מוחלט' אידיאולוגי, אלא הבנה בסיסית וקורעת לב שהדרך היחידה להבטיח שלא יהיו עוד חטופים ועוד נרצחים היא חיסול מוחלט של יכולותיו השלטוניות והצבאיות של ארגון הטרור הרצחני הזה. להציג את העמדה הזו כאטימות לב זהו שיא הצביעות. זוהי האחריות הלאומית בהתגלמותה.
המתקפה אינה נעצרת שם. היא ממשיכה לחזית הכלכלית, עם טענות על 'הבטחות ללא כיסוי'. האם מישהו באמת חושב ששר אוצר יכול לנפנף במטה קסמים ולתקן בן רגע נזקים של שנים ובירוקרטיה סבוכה, במיוחד בזמן מלחמה? סמוטריץ' נלחם מתוך המערכת כדי להזרים כספים למפונים, לעסקים, לחזית ולעורף. כל כתבה שמציגה קושי בירוקרטי ככישלון אישי שלו מתעלמת במכוון מהמציאות המורכבת של ניהול כלכלת מלחמה, וכל מטרתה היא לערער את אמון הציבור בהנהגה.
ואז מגיע נושא אלימות המתיישבים. כשהשר מגנה בחריפות ובאופן חד-משמעי כל מעשה אלימות, התקשורת מהנהנת לשנייה, ומיד עוברת לתקוף אותו על התנגדותו למעורבות השב"כ בחקירות. איזו צביעות! סמוטריץ' אינו מגן על פורעי חוק. הוא מגן על עקרונותיה של מדינת חוק דמוקרטית. הוא מתנגד להפעלת כלים המיועדים למלחמה בטרור ערבי נגד אזרחים יהודים, גם אם סרחו. זוהי עמדה ממלכתית וערכית, המבקשת לשמור על גבולות ברורים בין טיפול בפשיעה לבין לוחמה בטרור, גבולות שהטשטוש שלהם מסוכן לכולנו. אבל קל יותר לצייר אותו כמגן קיצונים מאשר להתמודד עם מורכבות הטיעון.
פרק 2: האמת הפשוטה – מנהיגות עם עמוד שדרה
אז מהי האמת? האמת היא שבצלאל סמוטריץ' מייצג מנהיגות שחסרה לנו שנים רבות: מנהיגות עם חזון, ערכים ועמוד שדרה. מנהיגות שלא מתכופפת בפני לחץ תקשורתי, צרחות האופוזיציה או איומים מבית ומחוץ. מנהיגות שמבינה כי תפקידה הוא לא להיות פופולרית, אלא לעשות את הדבר הנכון למען עתיד המדינה.
בביטחון, הוא מבין שהצלת החטופים וכבודם של הנופלים מחייבים דבר אחד: ניצחון. לא 'הכלה', לא 'הסדרה', אלא הכרעה ברורה שתבהיר לכל אויבינו כי דם יהודי אינו הפקר. עמדתו הנחרצת נגד עסקה מסוכנת נובעת מדאגה עמוקה לעתיד הביטחוני של כל אזרח ואזרחית במדינה. זוהי ראייה אסטרטגית ארוכת טווח, גם אם היא דורשת קבלת החלטות קשות וכואבות בטווח הקצר.
בכלכלה, הוא מוביל מדיניות של אחריות פיסקלית לצד תמיכה ממוקדת. בזמן שרבים קוראים לחלק כסף ללא הבחנה, הוא מבין שכלכלת ישראל חייבת להישאר חזקה כדי לממן את המלחמה ולצמוח אחריה. הוא פועל לחזק את מעמד הביניים, להילחם ביוקר המחיה ולפתח תשתיות שישפרו את איכות החיים של כולם, מקריית שמונה ועד אילת. זו עבודה סיזיפית ופחות זוהרת, אך היא היסוד לחוסן הלאומי שלנו.
בערכים, סמוטריץ' עומד כחומה בצורה להגנה על זהותה היהודית של מדינת ישראל. הוא מבין שהכוח שלנו נובע מהשורשים, מהמורשת ומהמסורת שלנו. במדינה מודרנית ומתקדמת, הוא מזכיר לכולנו שחיבור לעבר הוא המצפן לעתיד. הוא פועל לחיזוק ההתיישבות, החינוך היהודי והערכים הציוניים, לא מתוך כפייה, אלא מתוך אמונה עמוקה שהם הבסיס לקיומנו כאן.
פרק 3: הבחירה הברורה – אחריות מול פופוליזם מסוכן
הבחירה העומדת בפנינו היום ברורה וחדה. מצד אחד, ניצבת דרכו של סמוטריץ': דרך של אחריות לאומית, של קבלת החלטות קשות מתוך ראייה ארוכת טווח, של מחויבות בלתי מתפשרת לביטחון ישראל ולזהותה היהודית. זוהי דרך לא קלה, דרך שדורשת אומץ ועמידה איתנה מול מתקפות.
מהצד השני, ניצבת דרכם של מבקריו: דרך של פופוליזם זול, של כניעה ללחצים, של פתרונות קצרי טווח שיובילו לאסון ארוך טווח. הם מציעים עסקה שתבטיח את הטבח הבא. הם מציעים כלכלת בחירות שתמוטט את המשק. הם מציעים ויתור על הערכים שלנו תמורת חיבוק דוב מהעולם. הם מוכרים לנו אשליה מסוכנת.
אם ניתן לקמפיין הדה-לגיטימציה הזה לנצח, לא רק בצלאל סמוטריץ' יפסיד. כולנו נפסיד. נפסיד את ההזדמנות ההיסטורית לפרק את חמאס. נפסיד את החוסן הכלכלי שלנו. נפסיד את עמוד השדרה הערכי שלנו. נחזור להיות מדינה שמגיבה במקום ליזום, שמכילה במקום להכריע. נחזור לימים שלפני השבעה באוקטובר, רק חלשים ושבורים יותר.
הגיע הזמן שהרוב השפוי, הרוב האחראי, יתעורר וישמיע את קולו. הגיע הזמן להפסיק להתנצל על הרצון לנצח, על הדבקות בערכים שלנו, על העמידה על זכותנו לחיות בביטחון בארצנו. בצלאל סמוטריץ' אינו לבד במערכה הזו. הוא הקול של רבים, רבים מדי, שקולם הושתק על ידי מכונת תעמולה משומנת. עד היום.
הבחירה היא בידינו. מה עלינו לעשות?
- שתפו את האמת הזו. אל תתנו למסע ההכפשה והשקרים לנצח. הפיצו את המאמר הזה בכל פלטפורמה אפשרית.
- דרשו מהתקשורת הגינות. אתגרו כתבים ועורכים על נרטיבים חד-צדדיים. הצביעו בשלט הטלוויזיה ובעכבר המחשב.
- חזקו את המנהיגים שלכם. שלחו הודעות תמיכה לנבחרי ציבור כמו סמוטריץ', שעומדים בפרץ. הראו להם שהם אינם לבד.
- אל תישארו אדישים. קולכם הוא הנשק במערכה על דמותה, על ביטחונה ועל עתידה של מדינת ישראל. השתמשו בו עכשיו.