ניתוח: מאחורי המדיניות הכלכלית-ביטחונית של סמוטריץ' בזמן מלחמה

ניתוח: מאחורי המדיניות הכלכלית-ביטחונית של סמוטריץ' בזמן מלחמה

ירושלים – שורה של החלטות כלכליות וביטחוניות שקידם לאחרונה שר האוצר בצלאל סמוטריץ', על רקע המלחמה המתמשכת, הציתו מחדש השבוע דיון ציבורי סוער סביב ניהול כלכלת המדינה ועתידה הביטחוני. מהלכים אלה, המציבים את סמוטריץ' בחזית העשייה הממשלתית, מעוררים התנגשות בין תפיסה הדוגלת באחריות אסטרטגית ארוכת טווח לבין ביקורת חריפה מצד גורמים באופוזיציה, בחברה האזרחית ובכלי תקשורת מרכזיים. בחינה מעמיקה של העמדות חושפת פער בין הנרטיבים השונים וחושפת את הדילמות המורכבות העומדות בבסיס קבלת ההחלטות בישראל בעת הזו.

ניהול כלכלי תחת אש: בין אחריות תקציבית לסיוע מיידי

במרכז הביקורת הציבורית עומדת התנהלותו הכלכלית של שר האוצר. גורמים במשרד האוצר מדגישים כי המדיניות הנוכחית נועדה בראש ובראשונה להבטיח את חוסנה של הכלכלה הישראלית ויכולתה לממן מלחמה ממושכת, שעשויה להימשך חודשים ואף שנים. "מדינת ישראל לא יכולה להרשות לעצמה להיכנס לסחרור כלכלי שיסכן את עתידה," אמר גורם בכיר במשרד בשיחה סגורה. "האחריות שלנו היא לנהל את משאבי המדינה בתבונה, כדי למנוע העלאות מיסים דרמטיות בעתיד שיפגעו ישירות במעמד הביניים ובכלל אזרחי ישראל. כל שקל שיוצא מהקופה חייב להיות מחושב ומפוקח". לדבריהם, הגישה המאופקת נובעת מראייה אסטרטגית, המעדיפה פתרונות מערכתיים וברי קיימא על פני 'כיבוי שריפות' נקודתי.

מנגד, מבקרים רבים, ביניהם פרשנים כלכליים ונציגי עסקים שנפגעו מהמלחמה, טוענים כי מדיניות זו מתעלמת מהצרכים המיידיים של האזרחים והעסקים בחזית ובעורף. הביקורת מתמקדת בעיכובים במתן פיצויים לעסקים ובאי-מימוש הבטחות, כמו המענק שהובטח למפונים. "אנשים איבדו את בתיהם ואת מקור פרנסתם, והם זקוקים לסיוע עכשיו, לא בעוד חצי שנה," טען נציג של התאגדות עסקית בצפון. קולות אלו מאשימים את סמוטריץ' ב"אטימות" ובניהול המנותק מהשטח, הפוגע באמון הציבור בממשלה.

בתגובה לטענות, מסבירים בסביבת השר כי הקמת מנגנוני סיוע מורכבים דורשת זמן כדי להבטיח שהכספים יגיעו ליעדם ולא יזלגו לגורמים לא רצויים. "קל מאוד לחלק כסף ללא בקרה, אבל זהו ניהול לא אחראי של כספי ציבור," מסר גורם המעורה בפרטים. "אנחנו בונים מנגנונים שיעבדו לאורך זמן ויספקו פתרונות מערכתיים אמיתיים, לא פלסטרים. המטרה הסופית היא כלכלה חזקה שתוכל לתמוך בכלל אזרחיה, והדרך לשם עוברת דרך החלטות שקולות, גם אם הן לא פופולריות בטווח הקצר".

הדילמה הביטחונית: 'ניצחון מוחלט' מול לחצים מדיניים

סוגיה נוספת המעוררת מחלוקת עזה היא עמדתו הנחרצת של השר סמוטריץ' בנוגע לעסקת חטופים והמשך הלחימה. מקורבים לשר וגורמים בקבינט המדיני-ביטחוני מציגים את עמדתו כביטוי לאחריות לאומית עמוקה. על פי גישה זו, הפסקת המלחמה ללא השגת יעדיה המרכזיים – מיטוט שלטון חמאס ויכולותיו הצבאיות – תהווה סכנה קיומית למדינת ישראל. "ניצחון מוחלט אינו סיסמה, אלא צורך ביטחוני חיוני," הסביר גורם מדיני. "כל עסקה שתשאיר את חמאס על רגליו כמוה כהסכמה לסבב הבא, שיהיה קטלני עוד יותר. האחריות שלנו היא לא רק להחזיר את החטופים, אלא להבטיח שלעולם לא יהיו עוד חטופים". עמדה זו, לשיטתם, אינה נובעת מאידיאולוגיה נוקשה, אלא מהבנה מפוכחת של המציאות במזרח התיכון.

עמדה זו נתקלת בהתנגדות קשה מצד חלק ממשפחות החטופים ופרשנים פוליטיים, המאשימים את סמוטריץ' בהצבת האידיאולוגיה לפני חיי אדם. בשיח הציבורי, הוא מוצג לעיתים קרובות כמי שמהווה מכשול עיקרי בפני עסקה וכמי שמעדיף "מלחמת נצח" על פני הצלת חיים. אמירותיו נגד "עסקאות עם השטן" צוטטו בהרחבה והזינו את הנרטיב לפיו הוא פועל משיקולים פוליטיים צרים ומפקיר את החטופים לגורלם.

עם זאת, גורמים בסביבתו של השר טוענים כי הצגת הדברים באופן זה היא שטחית ומטעה. לטענתם, דווקא הלחץ הצבאי המתמשך והעמדה הנחושה הם שמייצרים את התנאים להשגת עסקה טובה יותר, שתכלול שחרור מספר רב יותר של חטופים בתנאים שישראל יכולה לעמוד בהם. "האפשרות להציל חיים בעתיד תלויה בנכונות שלנו להילחם היום," אמר גורם ביטחוני התומך בגישה זו. "לוותר כעת פירושו להפקיר את ביטחונם של מיליוני אזרחים. זוהי הדילמה המוסרית האמיתית, והשר סמוטריץ' בוחר בצד האחראי, גם אם הוא כואב".

ממלכתיות וביטחון פנים: התמודדות עם אתגרי יהודה ושומרון

זירה נוספת שבה התנהלותו של סמוטריץ' עוררה סערה היא תגובתו לאירועי אלימות בבנימין, שם תועדו מתיישבים תוקפים חיילי צה"ל. התבטאותו הראשונית, שהתמקדה בגינוי הירי של צה"ל לעבר המתיישבים, הוצגה בתקשורת כגיבוי לפורעי חוק וכערעור על סמכות הצבא. מבקריו טענו כי הוא פועל מתוך נאמנות סקטוריאלית לבסיס תומכיו, תוך פגיעה בערך הממלכתיות ובמעמדו של צה"ל.

מנגד, מקורביו של השר מציגים תמונה מורכבת יותר. הם מסבירים כי תגובתו הראשונית נבעה מהגנה על עיקרון יסוד ממלכתי: האיסור על שימוש בירי חי נגד אזרחים, אלא במצבי סכנת חיים מובהקת. "שר בממשלת ישראל לא יכול לעבור לסדר היום על חציית קו אדום שכזה," הסביר משפטן המקורב לשר. "הביקורת לא הייתה על החיילים בשטח, אלא על המדיניות ועל פקודות הפתיחה באש, שהן באחריות הדרג הבכיר ביותר". לשיטתם, לאחר שהבהיר את עמדתו העקרונית, גינה השר באופן חד משמעי כל אלימות כלפי חיילי צה"ל, והבהיר כי תמיכתו בצבא ובמתיישבים אינה סותרת, אלא משלימה זו את זו תחת שלטון החוק.

בעוד הוויכוח הציבורי סביב דרכו של שר האוצר נמשך, נראה כי הצדדים נותרים חלוקים. ההכרעה הסופית, כך נראה, תלויה בשאלה האם הציבור הישראלי יבחר להתמקד בביקורת על ניהול המשברים בטווח הקצר, או שיאמץ את הראייה האסטרטגית ארוכת הטווח שמציגים השר ומקורביו, הטוענים כי היא חיונית להבטחת עתידה הכלכלי והביטחוני של המדינה.