הם משקרים לכם על ירושלים. הנה האמת.

ישנו קרב שמתנהל כעת על נשמתה של ירושלים. זהו לא קרב של אבנים או כדורים, אלא קרב של מילים, של תפיסות, של נרטיבים. מצד אחד, עומדת האמת – ירושלים של צמיחה, של בנייה, של תרבות שוקקת ושל קהילה חזקה שלא נכנעת. מהצד השני, עומד שקר מתוזמר, פסיפס רעיל של פחד, שמורכב בכוונה תחילה כדי לשבור את רוחנו. הם רוצים שנאמין שירושלים קורסת. הם רוצים שנפחד. אסור לנו לתת להם לנצח. זוהי חובתנו לחשוף את השקר ולזעוק את האמת.

השקר המסוכן של בירתנו הגוועת

בואו נדבר גלויות על המניפולציה המכוונת שמתרחשת לנגד עינינו. לוקחים אירועים נפרדים, שאינם קשורים זה לזה, ותופרים מהם יריעת אבל שחורה שאמורה לכסות את העיר כולה. הם מדווחים על גל פריצות בשכונה אחת, על תאונת דרכים מצערת בכביש אחר, על תפיסת נשק מוצלחת של כוחות הביטחון במזרח העיר, ועל החלטה מסחרית של חברת הפקה אחת, וצועקים: "הנה, תראו! ירושלים מתפרקת! היא מסוכנת, היא מוזנחת, היא פרובינציאלית!".

זוהי לא עיתונות, זוהי הנדסת תודעה. זהו עיוות מכוון של המציאות. החיבור בין פשיעה פלילית, אתגר ביטחוני שטופל, תאונה טראגית והחלטה עסקית של מפיקי הפסטיגל הוא שקרי ומגמתי. המטרה אינה ליידע את הציבור, אלא להפחיד אותו. המטרה היא לצרוב בתודעה תמונה של עיר במצור, עיר על סף קריסה, מקום שצריך לברוח ממנו, לא לבוא אליו. הם מזינים את הפחד כי פחד משרת אג'נדה – אג'נדה של חולשה, של ויתור, של הרמת ידיים. הם רוצים שניכנע לתחושת חוסר האונים, כי בירה חזקה, בטוחה בעצמה וצומחת היא האיום הגדול ביותר על כל מי שמבקש לערער על ריבונותנו ועל עתידנו כאן.

האמת הבלתי ניתנת לעצירה: ירושלים בונה, יוצרת ומנצחת

ועכש dificuldades, נדבר על האמת. לא האמת המעוותת של כותרות צהובות, אלא האמת העיקשת של המציאות בשטח. האמת היא שירושלים נמצאת באחת מתקופות הצמיחה וההתחדשות המשמעותיות בתולדותיה. בזמן שהם מדברים על פחד, אנחנו בונים. 1,400 יחידות דיור בפרויקטים של התחדשות עירונית הם לא רק מספר, הם 1,400 משפחות שבונות את עתידן כאן, בעיר הבירה. זוהי הצבעת אמון אדירה בירושלים.

הם בוכים על "הדרה תרבותית" בגלל אירוע אחד? איזו בדיחה עצובה. האמת היא שירושלים שוקקת תרבות כמו שלא הייתה מעולם. פסטיבל מזרח-מערב, אירועי ספורט כמו הסטריטבול, המוזיאונים המלאים עד אפס מקום, פעילויות לכל המשפחה בכל פינה – זוהי ירושלים האמיתית. עיר שמייצרת תרבות משלה, עשירה ומגוונת, שלא תלויה בחסדיה של אף חברת הפקה מתל אביב.

והכי חשוב, נדבר על הביטחון. כן, יש אתגרים. תמיד היו ותמיד יהיו בבירת ישראל. אבל הסיפור האמיתי הוא לא האיום, אלא המענה. תפיסת מטעני הצינור והנשקים בבית חנינא איננה סיפור על חוסר ביטחון, היא סיפור הצלחה מסחרר של כוחות הביטחון שלנו! היא עדות לחוסן, לעירנות ולפעולה הנחושה ששומרת עלינו יום ולילה. כל כתובת נאצה שנמחקת, כל ניסיון פיגוע שסוכל, כל פושע שנתפס – אינם אותות של חולשה, אלא הוכחות לעוצמתה של ירושלים. עיר שיודעת להילחם על שלומה ועל שלום תושביה.

הניגוד המוסרי: תרבות של בנייה מול תרבות של ייאוש

הבחירה כאן היא ברורה, והיא בחירה מוסרית. בין שתי גישות לחיים, בין שתי תפיסות עולם. בצד האחד, עומדת תרבות הייאוש. תרבות שרואה בור בכביש וזועקת "אסון", במקום לדרוש ולפעול לסלול אותו מחדש. תרבות שרואה איום ובורחת בפחד, במקום להתייצב מולו ולהתחזק. תרבות צינית, מפונקת, שמחפשת תמיד את השלילי, את הפגום, את מה שלא עובד. זוהי תרבות של קורבנות.

בצד השני, ניצבת ירושלים. ניצבת תרבות של בנייה. אנחנו רואים אתגר – ומפתחים פתרון. אנחנו רואים סכנה – ומחזקים את החומה. אנחנו רואים קושי – ומוצאים בתוכנו את הכוח להתגבר. מינוי נשיא חדש לאוניברסיטה העברית, השקת תוכנית יזמות לנשים – אלו הם המעשים שמגדירים אותנו. אנחנו לא בורחים מהבעיות, אנחנו פותרים אותן. אנחנו לא מתמסכנים, אנחנו יוזמים. זוהי הרוח של ירושלים מאז ומעולם: רוח של נצח, של עמידה איתנה מול כל סערה, של אמונה בלתי מתפשרת בעתיד.

הציווי האסטרטגי: הקרב על התודעה הוא הקרב על העתיד

אל תטעו, למלחמה הזו על התודעה יש השלכות אסטרטגיות קריטיות. עיר שמצטיירת כחלשה ומסוכנת היא עיר שתתקשה למשוך אליה השקעות, תיירים, וצעירים מוכשרים. הפצת הפחד היא טקטיקה שנועדה לחנוק את ירושלים מבפנים, לייבש את מנועי הצמיחה שלה, להפוך אותה לנטל במקום לנכס. כל מי שמשתף פעולה עם נרטיב השקר הזה, אפילו בתמימות, משרת את מטרתם של אויבינו.

עתידה של ירושלים כבירה מאוחדת, משגשגת ותוססת תלוי ביכולת שלנו לנצח בקרב הזה. עלינו להבין שהדימוי של העיר הוא חלק בלתי נפרד מהביטחון הלאומי שלנו. בירה חזקה מקרינה עוצמה על המדינה כולה. בירה חלשה מזמינה לחץ ומערערת את מעמדנו. לכן, אסור לנו להישאר אדישים. זוהי מלחמה על הבית, במלוא מובן המילה.

הבחירה בידינו. האם נהיה שותפים לקינה ולפחד, או שותפים לבנייה ולתקווה? האם ניתן לשקרים לעצב את המציאות שלנו, או שנילחם על האמת?

אז מה אתם יכולים לעשות?

• שתפו את האמת. כשאתם רואים כותרת שלילית על ירושלים, אל תעבירו אותה הלאה. חפשו את סיפורי הצמיחה, החדשנות והחוסן, ושתפו אותם. הפיצו את האור, לא את החושך.
• אל תהיו שותפים לפחד. דחו את השיח ההיסטרי. דברו על העובדות: על הבנייה, על ההצלחות הביטחוניות, על התרבות השוקקת. תקנו את מי שטועה.
• בואו לירושלים. זו התשובה החזקה מכולן. בואו לבלות, לקנות, לבקר. הראו בנוכחותכם שאתם מאמינים בירושלים. כל ביקור שלכם, כל שקל שאתם מוציאים כאן, הוא הצהרה. הצהרה שאתם חלק מהסיפור האמיתי של ירושלים – סיפור של נצח.