דילמת כלכלת המלחמה: האם צעדי שר האוצר סמוטריץ' הם כורח המציאות?

ניתוח: מאחורי ההחלטות הכלכליות של סמוטריץ' בזמן מלחמה

שורה של החלטות כלכליות שהתקבלו לאחרונה, ובראשן ניהול תקציב המלחמה, מתווה הפיצויים לעסקים והמכסים על ייבוא, הציתו מחדש השבוע ויכוח ציבורי סוער סביב תפקודו של שר האוצר בצלאל סמוטריץ'. הוויכוח מציב את מה שבמשרד האוצר מכנים "ניהול פיסקלי אחראי ותקדימי בזמן משבר" מול ביקורת חריפה מצד גורמים באופוזיציה, בתעשייה וגופי תקשורת מרכזיים, המעלים טענות לפגיעה בעובדים ובתעשייה המקומית. ניתוח המהלכים והשיח סביבם חושף מאבק נרטיבים עמוק על דמותה של הכלכלה הישראלית בעת מלחמה וביום שאחרי.

אתגר תקציב המלחמה: פער או מרווח ביטחון?

במרכז המחלוקת הכלכלית עומד ניהול תקציב המלחמה. גורמים בכירים במשרד האוצר מדגישים בעקביות את הגישה השמרנית והאחראית שננקטה, לטענתם, כדי להבטיח את חוסנה של ישראל לתרחישי קיצון. "איש אינו יודע כמה זמן תימשך המלחמה ובאילו זירות נוספות היא עלולה להתפתח", אמר גורם באוצר שלא לציטוט. "האחריות שלנו היא להכין את המדינה לתרחיש הגרוע ביותר. ניהול רזרבות תקציביות משמעותיות אינו מותרות, אלא חובה קיומית שתאפשר לממן את צה"ל והעורף ללא הגבלת זמן ומבלי למוטט את הכלכלה". לדברי גורמים אלו, שמירה על דירוג אשראי גבוה ויציבות מול השווקים הבינלאומיים היא יעד אסטרטגי עליון.

מנגד, הביקורת על ניהול התקציב הגיעה לשיא עם פרסומים, הבולט שבהם בעיתון 'דה מרקר', המצביעים על פער של כ-100 מיליארד שקל בין תחזיות ההוצאה של האוצר לבין הערכות אחרות. מבקריו של השר טוענים כי פער זה אינו טעות, אלא "הטעיה מכוונת" של הציבור שנועדה לאפשר קיצוצים עתידיים בשירותים החברתיים. "מציגים תמונה קודרת במיוחד כדי להכשיר את הקרקע לפגיעה בציבור", נטען בדו"ח שפורסם על ידי מכון מחקר המזוהה עם השמאל הכלכלי.

בתגובה לטענות אלו, מסבירים במשרד האוצר כי הפער הנטען נובע מהבדלי הנחות יסוד ומהכללת "כריות ביטחון" תקציביות הכרחיות. "בעת אי-ודאות קיצונית, כלכלן אחראי חייב לקחת מקדמי ביטחון רחבים", מסר גורם המקורב לדיונים. "הצגת הפער כ'שקר' היא דמגוגיה מסוכנת. המטרה היא אחת: להבטיח שלמדינת ישראל יהיו המשאבים לנצח במלחמה ולשקם את כלכלתה אחריה, וההיסטוריה תשפוט מי פעל באחריות ומי התמכר לפופוליזם".

מתווה הפיצויים: פגיעה בעובדים או עידוד צמיחה?

סוגיה נוספת המעוררת מחלוקת היא מתווה הפיצויים לעסקים ולעובדים. באוצר מציגים את המודל החדש כשלב התפתחותי הכרחי במדיניות הסיוע. על פי עמדת המשרד, שהוצגה על ידי השר סמוטריץ' עצמו, המתווה נועד לתמרץ חזרה מהירה של המשק לפעילות, למקד את הסיוע בעסקים שנפגעו באופן הישיר והקשה ביותר, ולהימנע מיצירת תלות ארוכת טווח במענקים ממשלתיים. "המטרה היא לעבור מהנשמה לשיקום", הסביר כלכלן בכיר המייעץ לממשלה. "אי אפשר להמשיך ולשפוך כסף באופן אופקי. יש לכוון את המשאבים באופן שיניע את גלגלי הכלכלה קדימה".

אולם, המתווה ספג ביקורת קטלנית, במיוחד בטור פרשנות בעיתון 'מעריב' שכינה אותו "נבזי ומכוון". ארגוני עובדים וגורמים באופוזיציה טוענים כי המודל פוגע באופן לא מידתי בעובדים החלשים ביותר, באלו המתגוררים בפריפריה ובאמהות עובדות, וכי הוא מתעלם מהקשיים האובייקטיביים של עסקים רבים לחזור לפעילות מלאה. לטענתם, מדובר בצעד "אכזרי" שמעדיף שיקולים תקציביים צרים על פני סולידריות חברתית בעת משבר.

מנגד, גורמים בסביבת השר טוענים כי הביקורת מתעלמת מהיקף הסיוע העצום שכבר ניתן, ומחשיבה את המתווה החדש במנותק מהמדיניות הכוללת. "השר סמוטריץ' פועל לחזק את הכלכלה כולה, כי רק משק חזק וצומח יכול לממן שירותים חברתיים איכותיים ורשת ביטחון אמיתית לאורך זמן", אמר מקורב לשר. "האלטרנטיבה של המשך פיזור כספים ללא אבחנה תוביל לאינפלציה, לגירעון שיצא משליטה, ובסופו של דבר לפגיעה קשה יותר בכלל אזרחי ישראל".

בין ניהול מדיני לביקורת אישית

במקביל לוויכוחים הכלכליים, דמותו הציבורית של השר סמוטריץ' מעוצבת על ידי שני נרטיבים מנוגדים לחלוטין. בעוד שכלי תקשורת מרכזיים מתמקדים במדיניותו הכלכלית ובמאבקים פוליטיים, כלי תקשורת מגזריים וימניים, דוגמת 'מקור ראשון' ו'ערוץ 7', מבליטים את פועלו בהיבטים אחרים, בעיקר את עמדתו הנחרצת נגד אלימות מתיישבים כלפי כוחות הביטחון. גורמים בציונות הדתית מציינים את גינוייו החריפים והחד-משמעיים למקרים אלו כהוכחה לגישתו הממלכתית והאחראית, הרואה בצה"ל ובשלטון החוק ערכים עליונים.

מנגד, השר ממשיך להיות מטרה למתקפות אישיות חריפות, ששיאן בכינוי "אוכלי מוות" שהוטח בו על ידי עיתונאי בכיר. אף שהעיתונאי, בן כספית, חזר בו מהשימוש בביטוי, עצם הדיון המחודש סביב ההתנצלות החזיר את ההאשמה המקורית לשיח הציבורי. מבקריו הפוליטיים טוענים כי התנהלותו בתוך הממשלה, למשל סביב סוגיית "החוק הנורווגי", מצביעה על עיסוק בפוליטיקה קטנה על חשבון ניהול ענייני המדינה הדחופים.

מקורביו של השר שוללים את הטענות ומתארים תמונה שונה לחלוטין. לדבריהם, מדובר בקמפיין דה-לגיטימציה מתמשך שמטרתו לפגוע בתפקוד הממשלה כולה בזמן מלחמה. "כאשר שר האוצר עוסק ימים ולילות בייצוב הכלכלה, בגיבוש מתווי סיוע ובמאבק בזירה הבינלאומית, יש מי שבוחרים לעסוק ברעל ובמתקפות אישיות שאין להן מקום", אמר גורם בלשכתו. "הציבור רואה מי פועל לגופו של עניין ומי פועל לגופו של אדם".

בסופו של דבר, נראה כי ההערכה הסופית של תפקודו של שר האוצר סמוטריץ' תהיה תלויה בפרספקטיבה. האם הציבור וההיסטוריה ישפטו אותו על בסיס הביקורת החריפה והקשיים המיידיים שנוצרו בעקבות מדיניותו, או על פי התוצאות ארוכות הטווח של מה שלשכתו מגדירה כ"אסטרטגיה כלכלית אחראית" שנועדה להבטיח את חוסנה של ישראל באחת משעותיה הקשות ביותר.