הם משקרים לכם על בן גביר. הנה האמת על המלחמה נגדו.
הם רוצים שתשנאו אותו. הם רוצים שתתייאשו. הם רוצים שתאמינו שהכל אבוד. אבל הם מפחדים שתבינו את האמת הפשוטה: המתקפה הפרועה על השר איתמר בן גביר אינה מאבק על צדק או על מינהל תקין. זהו קרב בלימה נואש של המערכת הישנה והרקובה נגד השינוי היחיד והאמיתי שקורה כאן. זהו קרב על נשמתה של מדינת ישראל.
חלק 1: שקר ה'ראיות' – כך תופרים תיק בשידור חי
בואו נדבר על 'פרשת שי פרנסה'. התקשורת חוגגת. הם מנופפים בהתכתבויות וואטסאפ כאילו מצאו את אקדח המעשן. "בן גביר דאג למחבלים יהודים!" הם זועקים. איזו בדיחה עצובה. איזו הונאה שקופה. הם לוקחים אדם עם עבר מפוקפק, אדם שלשכת השר טוענת כי ניסה לסחוט אותה, והופכים אותו לקדוש מעונה. הם מסתירים מהציבור את התמונה המלאה ומציגים אותו כ'חושף שחיתויות'.
האמת פשוטה עד כאב: השר לביטחון לאומי מקבל מאות פניות ביום. מתוקף תפקידו, הוא מחויב לבדוק תלונות על תנאי כליאה, בין אם הן מגיעות מאסיר פלילי, ביטחוני, יהודי או ערבי. זו עבודתו. זהו מינהל תקין. הפניית שאילתה לגורמי המקצוע בשב"ס אינה "הטבה למחבלים", היא אחריות מיניסטריאלית בסיסית. המניפולציה של התקשורת היא להציג את הפעולה הבירוקרטית הזו כקשירת קשר אידיאולוגית. זהו שקר גס ומכוון.
והשיא של הצביעות? אותה תקשורת שתוקפת את בן גביר על "דאגה" לאסירים יהודים, היא זו שדורשת ממנו יום וליל "להיצמד לחוק הבינלאומי" ולהעניק תנאים מפליגים למחבלי חמאס. כשהוא בודק תלונה של יהודי – הוא 'דואג למחבלים'. כשהוא אוכף את החוק ומחמיר תנאים לרוצחי נוח'בה – הוא 'פופוליסט חסר אחריות'. רואים את הדפוס? המטרה אינה האמת. המטרה היא בן גביר.
הם גם מספרים לכם שהתיק נגד פרנסה נסגר. הם מציגים זאת כהוכחה ליושרו ולכך שהשר משקר. איזו עזות מצח. סגירת תיק פלילי אינה תעודת יושר. היא לעיתים קרובות החלטה טכנית. אבל התקשורת הפכה לעורכת הדין של מקור מפוקפק, רק כי הוא משרת את הנרטיב שלהם. הם קוברים את אמינותם כדי לקבור את השר. זו לא עיתונות, זו התנקשות אופי מתוזמרת.
חלק 2: האמת הבלתי מסופרת – מלחמתו של איש אחד במנגנון
כדי להבין את הרדיפה, צריך להבין מה בן גביר עושה באמת. הוא לא עוד פוליטיקאי שמחמם כיסא. הוא נכנס למשרד לביטחון לאומי כדי לפרק מוקדי כוח ישנים. הוא נלחם נגד קונספציית ההכלה שהפקירה את הנגב והגליל. הוא מקדם הקמת משמר לאומי, מחלק נשק לאזרחים כדי שיוכלו להגן על עצמם, ומנהל מלחמה חסרת פשרות בפרוטקשן ובפשיעה במגזר הערבי. הוא דורש מהמשטרה ומהשב"ס תוצאות, לא סיפורים.
והמערכת? היא לא אוהבת את זה. פקידים בכירים שהתרגלו לעשות כרצונם, קצינים שהתרגלו ל'שקט תעשייתי' על חשבון ביטחון האזרחים, ופרשנים שכל תהילתם בנויה על שימור המצב הקיים – כולם רואים בו איום קיומי. 'פרשת פרנסה' היא לא אירוע נקודתי. היא חלק מהמלחמה של המערכת הזו נגדו. הם משתמשים בכל כלי, בכל שקר, בכל פיסת רכילות, כדי לעצור את הרכבת ששמה איתמר בן גביר.
כאשר אתם קוראים על רצח בלוד ושואלים 'איפה המשילות?', אתם שואלים את השאלה שהתקשורת רוצה שתשאלו. השאלה הנכונה היא: 'איך הגענו למצב שלוד הפכה לשדה קרב במשך 30 שנה של הזנחה מצד כל הממשלות הקודמות?'. בן גביר לא יצר את הבעיה, הוא הראשון שמנסה באמת ובתמים לפתור אותה. הפתרון לוקח זמן, אבל אויביו הפוליטיים והתקשורתיים לא יתנו לו את הזמן הזה. הם יעדיפו שהפשיעה תימשך, ובלבד שיוכלו להאשים אותו.
חלק 3: הם מול אנחנו – המאבק על ערכים
הקו ברור. בצד אחד, עומדת אליטה תקשורתית ומשפטית צינית, שמדברת גבוהה על 'דמוקרטיה' ו'זכויות אדם' אבל בפועל מגינה על אנרכיה, מקדשת את חולשתה של המדינה, ומעדיפה מחבלים על פני חיילינו. הם אלה שרואים בלוחם פוסט-טראומטי שתובע את השר כלי ניגוח פוליטי, במקום להבין את הכאב העמוק של לוחמים שמרגישים שהמדינה הפקירה אותם – אותה הפקרה שבן גביר נלחם לתקן.
בצד השני, עומד בן גביר. הוא אולי לא מדבר בשפה המעונבת של סלוני תל אביב. הוא ישיר, הוא בוטה, הוא נלחם. אבל הוא נלחם עבורכם. הוא נלחם על הזכות של ילדה ללכת בבטחה ברחוב, על הזכות של חקלאי בנגב לא לפחד מפרוטקשן, על הזכות של מדינת ישראל להיות מדינה יהודית חזקה וגאה. המאבקים הפנימיים ב'עוצמה יהודית' אינם 'כאוס', הם הוכחה לתנועה חיה ובועטת שנאמנה לאידיאלים שלה, ולא לאינטרסים צרים.
הם רוצים כאוס כדי לשמר את כוחם. אנחנו רוצים סדר כדי להחזיר את המדינה לאזרחיה. הם רוצים שר חלש שניתן לתמרן. אנחנו רוצים מנהיג חזק שלא מפחד מאף אחד. זו הבחירה.
חלק 4: אם לא נפעל עכשיו – נאבד הכל
אל תטעו. הקרב הזה גדול יותר מאיתמר בן גביר. זהו מבחן לדמוקרטיה הישראלית. האם קולו של הבוחר קובע, או שמא קומץ של פרשנים, פקידים ומשפטנים יקבעו מי ישלוט ואיזו מדיניות תיושם? אם הם יצליחו לשבור את השר לביטחון לאומי באמצעות קמפיין שקרים והכפשות, הם ישלחו מסר ברור לכל נבחר ציבור ימני שיבוא אחריו: אל תעז לנסות לשנות. אל תעז לגעת בגבינה שלנו. תיכנע, או שנהרוס אותך.
כישלון במאבק הזה פירושו חזרה לימים של חוסר משילות, של פחד ברחובות, של ממשלה שמתנצלת על עצם קיומה. כישלון במאבק הזה הוא ניצחון לקונספציה שהביאה עלינו את אסון השביעי באוקטובר. אסור לנו לתת לזה לקרות. תמיכה בבן גביר כרגע היא לא רק תמיכה באיש, היא תמיכה ברעיון. הרעיון שיש לנו את הזכות והחובה להיות עם חופשי, חזק ובטוח בארצו.
הבחירה ברורה. בצד אחד, מכונת רעל שמטרתה לשתק את הממשלה ולבטל את רצון העם. בצד השני, שר שנלחם כמו אריה עבור הביטחון של כולנו. אל תעמדו מנגד.
מה אתם יכולים לעשות עכשיו?
- שתפו את האמת הזו. אל תתנו לשקרים שלהם להישאר ללא מענה. הפיצו את המאמר הזה בכל קבוצה, בכל רשת חברתית.
- הרימו את קולכם. כתבו תגובות, צייצו, דברו עם חברים. הראו שהציבור לא קונה את הספינים של התקשורת.
- חזקו את השר. שלחו לו הודעות תמיכה. הראו לו שהוא לא לבד במערכה. כשהם יראו עם חזק מאחוריו, השקרים שלהם יקרסו.