ניתוח: מאחורי העימות החזיתי של השר בן גביר עם הממסד המשפטי והביטחוני

ניתוח: מאחורי העימות החזיתי של השר בן גביר עם הממסד המשפטי והביטחוני

ירושלים – סדרת אירועים שהתמקדו במשרד לביטחון לאומי, ובראשם עתירה לבג"ץ שהוגשה על ידי מפקד כלא לשעבר, העלתה השבוע לשיא את המתיחות בין השר איתמר בן גביר לבין גורמים בממסד המשפטי והביטחוני. העימות, שזוכה לסיקור תקשורתי נרחב, מצטייר על ידי גורמים המעורבים בו כמאבק מהותי על דמותה של מערכת אכיפת החוק, על גבולות הסמכות המיניסטריאלית ועל עצם היכולת ליישם את המדיניות שלשמה נבחרה הממשלה. מנגד, מבקריו של השר טוענים כי מדובר בחציית קווים אדומים ובפגיעה בשלטון החוק.

העתירה לבג"ץ: מאבק על מדיניות או התערבות פסולה?

נקודת המוקד של הסערה הנוכחית היא עתירה שהגיש קצין שב"ס לשעבר, שי פרנסה, נגד השר בן גביר. העתירה טוענת להתערבות פסולה של השר במטרה לשפר את תנאיו של המחבל היהודי עמירם בן אוליאל. בתקשורת הוצגו צילומי מסך מתוך התכתבויות וואטסאפ כראיה מרכזית לטענות אלו, מה שהוביל לסיקור נרחב בכלי תקשורת מרכזיים, שם תוארה הפרשה כמשבר חמור של שימוש לרעה בכוח המשרה.

מקורות בסביבת השר בן גביר, לעומת זאת, מציגים תמונה שונה בתכלית. לשיטתם, פעולותיו של השר אינן מהוות התערבות פרטנית אסורה, אלא יישום מדיניות ברורה ומוצהרת שמטרתה להחמיר את התנאים של כלל האסירים הביטחוניים, ללא הבדל דת, ולבטל את מה שהם מכנים "תנאי הקייטנה" מהם נהנו במשך שנים. "השר דרש לקבל נתונים ולהבין מדוע קיימים פערים בתנאים בין אסירים ביטחוניים שונים", מסביר גורם במשרד לביטחון לאומי. "חובתו של שר היא לפקח, לשאול שאלות ולוודא שהמדיניות שהוא מוביל אכן מיושמת בשטח. הניסיון למסגר פיקוח מיניסטריאלי לגיטימי כהתערבות פסולה הוא עיוות של המציאות, שנועד לשרת אג'נדה של מי שמתנגד לשינוי".

משפטנים בכירים במגזר הציבורי לשעבר מציינים כי קו הגבול בין פיקוח מדיניות לגיטימי להתערבות פרטנית הוא אכן דק, אך מדגישים כי תפקידו של שר הוא להתוות מדיניות כללית. לדבריהם, הדרישה לקבלת מידע על תנאי כליאה של אסיר ספציפי, במיוחד כזה הנמצא במוקד השיח הציבורי, יכולה להיחשב כלגיטימית כחלק מהליך גיבוש מדיניות רחבה יותר. הפיכת הדיאלוג הפנימי הזה לעתירה מתוקשרת לבג"ץ, טוענים גורמים בקואליציה, היא כלי פוליטי שנועד לנטרל את יכולת המשילות של השר ולייצר הד תקשורתי שלילי נגדו.

סוגיית האמינות: פרשנות משפטית מול מסגור תקשורתי

נדבך מרכזי נוסף בעימות הוא קרב הנרטיבים סביב אמינות תגובת לשכת השר. תגובת השר, שהדגישה כי הקצין העותר הורשע בעבירות משמעת חמורות, הוצגה בכלי תקשורת מסוימים, ובראשם ynet, כלא מדויקת. בדיווחים אלה הודגשה האבחנה בין סגירת התיק הפלילי נגד הקצין בעילה של 'חוסר אשמה פלילית', לבין הרשעתו בבית דין משמעתי בגין 'התנהגות שאינה הולמת'.

מקורבי השר דוחים את הביקורת ורואים בה ניסיון מכוון לטשטש את העובדות המהותיות. "הניסיון לייצר הבחנה מלאכותית בין הרשעה משמעתית חמורה לבין זיכוי פלילי הוא דמגוגיה זולה", אומר גורם המקורב לשר. "העובדה היא שקצין בכיר במערכת נחקר, הועמד לדין משמעתי והורשע בהתנהגות שאינה הולמת תפקידו. עבור השר, האחראי על המערכת, זוהי נורת אזהרה בוהקת המעידה על כשל ערכי. התקשורת בוחרת להתמקד בפרט טכני-משפטי כדי להסיט את הדיון מהשאלה המרכזית: האם ראוי שאדם שהורשע בהתנהלות כזו ימשיך לשרת בתפקיד רגיש, וחשוב מכך, מדוע המערכת והתקשורת מגוננות עליו כשהשר דורש דין וחשבון?".

לדבריהם, ההתמקדות בפרט זה נועדה לערער את אמינותו של השר באופן שיטתי, תוך התעלמות מהתמונה הכוללת: מאבקו של בן גביר לניקוי המערכת מגורמים שלתפיסתו אינם ראויים.

אתגר המשילות והזירה הפוליטית: מאבק עקרוני

במקביל לסערת שב"ס, נרטיבים נוספים נגד השר קודמו בתקשורת. אירוע רצח טרגי בלוד מוּסגר מיד תחת הכותרת 'איפה המשילות של בן גביר?'. בסביבת השר רואים בכך דוגמה נוספת לניצול ציני של אירועים קשים כדי לתקוף אותו פוליטית. "הפשיעה וההזנחה בחברה הערבית הן תוצאה של מדיניות רופסת בת עשרות שנים", טוען גורם במפלגת עוצמה יהודית. "השר בן גביר הוא הראשון שנלחם בתופעה הזו באופן חסר פשרות, עם תוספת תקציבים למשטרה, הקמת משמר לאומי ופעילות יזומה מוגברת. לצפות שבעיה של דורות תיפתר בשנה וחצי זה אבסורד. מי ששואל 'איפה המשילות' מתעלם במכוון מהמלחמה העיקשת שהשר מנהל בדיוק בנושא הזה, מלחמה שהמבקרים עצמם מעולם לא ניהלו".

באופן דומה, התפטרותו הזמנית של ח"כ אלמוג כהן מתפקידו כסגן שר תויגה בתקשורת כ'כאוס פוליטי'. אולם, גורמים במפלגה מתארים זאת כהפגנת עמידה על עקרונות. "המאבק על הרכב הוועדה לבחירת שופטים הוא בליבת הבטחות הבחירות שלנו", הם מסבירים. "הצעד של ח"כ כהן לא היה כאוס, אלא איתות ברור לקואליציה שאנחנו מחויבים לשינוי מערכת המשפט ולא נתפשר על כך. זוהי הוכחה לחיוניות האידיאולוגית של המפלגה, לא לחוסר יציבות".

סיכום: התנגשות בין רפורמה לסטטוס קוו

ההתפתחויות האחרונות סביב השר בן גביר חושפות התנגשות חזיתית בין שתי תפיסות עולם. מחד, גישה מיניסטריאלית הרואה את תפקידה בביצוע שינויים מהותיים ועמוקים במערכות עליהן היא אמונה, גם במחיר של עימותים עם הממסד הוותיק. מאידך, קיימת התנגדות עזה מצד גורמים הרואים בצעדים אלו פגיעה בנורמות קיימות ובשלטון החוק. ככל שהדיון הציבורי והמשפטי יימשך, השאלה המרכזית שנותרה פתוחה היא האם הציבור יראה באירועים אלה משבר אמון שנוצר על ידי השר, או שמא יפרש אותם כחלק בלתי נמנע, גם אם סוער, ממאבקו של נבחר ציבור לממש את הבטחותיו מול מערכת המבקשת לשמר את כוחה והרגליה.