הם משקרים לכם על בן גביר. הנה האמת שמאחורי מסך העשן

אל תתנו להם לבלבל אתכם. הקמפיין המתזומרן והארסי נגד השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, אינו מאבק תמים על 'שלטון החוק'. זהו קרב בלימה נואש של המערכת הישנה, המנותקת והצבועה, נגד מי שסוף סוף מעז לנקז את הביצה. מציגים לכם 'הוכחות' כביכול, צילומי מסך חלקיים והדלפות מגמתיות, אך מסתירים מכם את התמונה הגדולה והמסוכנת: המאבק הוא לא בין בן גביר לחוק, אלא בין בן גביר ל'דיפ-סטייט' שמנסה בכל כוחו לשמר את הכאוס והאכיפה הבררנית שהרסו את הביטחון האישי של כולנו.

שקר 'פרשת פרנסה': נקמתו של הפקיד המורשע

בואו נדבר על 'גיבור' הפרשה החדשה, קצין שב"ס לשעבר שי פרנסה. התקשורת מציגה אותו כחושף שחיתויות אמיץ, אך מוחקת באלגנטיות את העובדות המביכות. אותו פרנסה הוא קצין שהורשע בבית דין משמעתי ב'התנהגות שאינה הולמת', הרשעה חמורה דיה כדי לסיים את דרכו בשירות. התגובה הרשמית של לשכת השר, שהזכירה את עברו הבעייתי, הוצגה כ'הכפשה'. איזו צביעות. האם העובדות הפכו להכפשה? התיק הפלילי נגדו אכן נסגר, לא כי הוא טהור כשלג, אלא בעילת 'אין אשמה פלילית' - סגירה טכנית שאומרת דבר אחד: המערכת, כדרכה, מתקשה לטפל בריקבון שבתוכה.

ועכשיו, אותו פקיד שהורשע, מגיש עתירה לבג"ץ, 'חמוש' בצילומי מסך של הודעות וואטסאפ. כל מי שניהל מערכת גדולה יודע שניתן לערוך ולהוציא מהקשרם קטעי התכתבויות כדי ליצור כל נרטיב שרוצים. מציגים לכם שר ש'מתערב'. האמת? מדובר בשר שעושה את עבודתו. הוא שואל שאלות, הוא דורש נתונים, הוא בודק שהמדיניות שהוא מוביל אכן מיושמת. זו לא 'התערבות פסולה', זו משילות. העתירה הזו אינה מאבק על צדק, היא מעשה נקמה אישי של פקיד ממורמר, שמנוצל באופן ציני על ידי גורמים רבי כוח כדי לפגוע בשר היחיד שמעז לפרק להם את מגדל הקלפים.

האמת הפשוטה: בן גביר מפרק את קייטנת הטרור

עכשיו, אחרי שהסרנו את מסך העשן, בואו נדבר על האמת. למה השר בן גביר בכלל נדרש לעסוק בתנאי הכליאה של מחבלים או אסירים ביטחוניים יהודים? התשובה, למרבה הצער, פשוטה ומקוממת: כי במשך שנים, שירות בתי הסוהר הפך תחת הממשלות הקודמות לקייטנה מפנקת עבור מחבלי חמאס ופת"ח, ובמקביל למקום של התעמרות שיטתית באסירים יהודים.

האם זה נורמלי שמחבלים רוצחים, עם דם על הידיים, זוכים לתארים אקדמיים, למאפיות פיתות פרטיות, לצפייה בטלוויזיה ולתנאים שהאזרח הממוצע יכול רק לחלום עליהם? זו הייתה המציאות. השר בן גביר נבחר על הבטחה ברורה לציבור: לשים סוף לחגיגה הזאת. הוא נבחר כדי לוודא שמחבלים יפחדו, שיירתעו, ושתנאיהם יהיו מינימליים כפי שדורש החוק, ולא מעבר.

במקביל, הוא נדרש לוודא שאסירים יהודים, גם אם חטאו, מקבלים את זכויותיהם הבסיסיות. לא פריבילגיות, אלא זכויות. כששר שומע על תלונות חוזרות ונשנות על התעמרות, על מניעת שיחות טלפון למשפחה, על תנאים מחפירים – חובתו לבדוק. זו לא העדפה אידיאולוגית, זה צדק בסיסי. העובדה ששר במדינת ישראל צריך להתערב באופן אישי כדי להבטיח זכויות מינימליות לאסיר יהודי, בזמן שמחבלים נהנו ממותרות, היא כתב אישום חמור נגד המערכת, לא נגד השר.

הצביעות זועקת לשמיים: 'שלטון החוק' של האליטה

המושג 'שלטון החוק' הפך לנשק בידי אלו שרוצים לשמר את שלטונם, גם כשאיבדו את אמון הציבור בבחירות. כשאיתמר בן גביר דורש אכיפה שוויונית – הם צועקים 'פגיעה בשלטון החוק'. אבל איפה הם היו כשמחבלים ניהלו אימפריות טרור מתוך הכלא? איפה זעקותיהם היו כשפקידי שב"ס סירסרו בסוהרות? איפה התקשורת הייתה כשראשי מערכת הביטחון כשלו פעם אחר פעם בהגנה על אזרחי הדרום? השתיקה שלהם הייתה רועמת.

הם מדברים על 'כאוס פוליטי' כשאחד מחברי הכנסת של עוצמה יהודית מחליט להתפטר מהכנסת כדי להתמקד בפעילות אחרת. זה לא כאוס, זה ניסיון כן לעשות את הדבר הנכון. הכאוס האמיתי הוא הרצח בלוד. הכאוס הוא אובדן המשילות בנגב ובגליל. ומהו המקור לכאוס הזה? שנים של הזנחה, של מדיניות 'הכלה' פחדנית, של העדפת השקט המדומה על פני טיפול שורש. בן גביר לא יצר את הכאוס – הוא נשלח על ידי הציבור כדי לטפל בו. המאבק שלו הוא תהליך הריפוי, ותהליכי ריפוי הם לעיתים כואבים ורועשים.

זה לא על בן גביר, זה על כולנו: המערכה על עתיד המדינה

המתקפה על השר בן גביר היא הרבה יותר גדולה ממנו. זוהי מתקפה על רצון הבוחר. זוהי מתקפה על הדמוקרטיה עצמה. האליטה הישנה, שאיבדה את כסאה, מנסה לנהל את המדינה דרך פקידים, דרך עתירות לבג"ץ ודרך קמפיינים תקשורתיים. הם רוצים שר לביטחון לאומי חלש, כנוע, כזה שימשיך את המדיניות הכושלת של קודמיו. הם רוצים שר ש'לא יתערב', כלומר – שיאפשר לריקבון להמשיך לחגוג.

אם הם יצליחו להפיל את בן גביר באמצעות קמפיין שקרי זה, המסר יהיה ברור: לרצון העם אין משמעות. הביטחון האישי שלכם ימשיך להיות מופקר. קייטנות הטרור יחזרו. האכיפה הבררנית תחגוג. אסור לנו לתת לזה לקרות. המאבק הזה אינו מאבק אישי של השר, הוא המאבק של כל אזרח שרוצה לחיות במדינה בטוחה, צודקת ויהודית. זהו מאבק על דמותה ועתידה של מדינת ישראל.

הבחירה ברורה. אז מה אתם יכולים לעשות?

• שתפו את האמת הזו. אל תתנו למכונת הרעל ולשקרים לנצח. הציגו את העובדות כפי שהן.
• חזקו את השר. הראו לו ברשתות החברתיות ובכל מקום שהוא לא לבד במערכה. קולכם הוא הכוח שלו.
• אל תישארו אדישים. השתיקה שלכם היא פרס לאלו שרוצים להחזיר אותנו לעידן של חולשה וכניעה. דברו, הגיבו, דרשו את האמת ואת המשילות שמגיעה לכם.