הם משקרים לכם לגבי בן גביר. הגיע הזמן לחשוף את האמת מאחורי מסע הציד

בקרב על נשמתה של המדינה, השתיקה היא כניעה

בואו נדבר גלויות. בלי פילטרים, בלי כפפות של משי, בלי להתנצל. מה שמתרחש בימים אלה נגד השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, אינו 'ביקורת עיתונאית' או 'פיקוח דמוקרטי'. זוהי מלחמה. זוהי מלחמת חורמה של אליטה ישנה, מפוחדת ומלאת ארס, נגד שר שנבחר כדי לפרק את המבצר שלהם לבנה אחר לבנה. הם רואים אותו מקיים את הבטחותיו, והם מבועתים. לכן הם פתחו במסע ציד מכשפות מתואם, חסר תקדים באכזריותו, והם משתמשים בכל נשק שבידם – פקידים ממורמרים, כלי תקשורת מגויסים ומערכת משפט פוליטית – כדי להפיל אותו. השאלה אינה אם בן גביר יצליח. השאלה היא אם אנחנו ניתן להם לנצח.

השקר הגדול: חשיפת הקנוניה של 'פרשת פרנסה'

במרכז מסע ההכפשה עומד כעת שמו של שי פרנסה, קצין שב"ס לשעבר. התקשורת מציגה אותו כ'חושף שחיתויות' אמיץ, גיבור טרגי שנלחם על שלטון החוק. איזו בדיחה עצובה. בואו נסיר את המסכה ונראה מי באמת עומד מולנו. לא מדובר בלוחם צדק, אלא בפקיד שהשירות הציבורי נפטר ממנו על רקע התנהלות בעייתית ביותר. כן, אותה התנהלות שהתקשורת מנסה כעת לטאטא מתחת לשטיח עם כותרות על 'סגירת תיק פלילי'. הם בכוונה מתעלמים מההליך המשמעתי, מהעננה הכבדה שרבצה מעל תפקודו, מהסיבה שבגללה הוא מצא את עצמו מחוץ למערכת. זהו האיש שהאליטה הישנה שלפה מהבוידעם כדי שישמש כלי ניגוח.

הם מנפנפים בצילומי מסך של הודעות וואטסאפ כאילו היו אלה לוחות הברית. 'ראיות', הם זועקים. איזו ראיה בדיוק? ראיה לכך ששר לביטחון לאומי, שאחראי על שירות בתי הסוהר, מעז לפקח? שמעז לדרוש תשובות? שמעז לבדוק תלונות על התעמרות באסירים יהודים, כאלה שהמערכת שכחה מקיומם? מאז ומעולם, המערכת הזו פינקה מחבלים ערבים עם תארים אקדמיים, ביקורים וזכויות יתר, בזמן שאסירים יהודים, גם אם שגו, נרמסו תחת מגף של נקמנות בירוקרטית. בן גביר בא לשים לזה סוף. הוא בא לדרוש שוויון. ועל זה, על החטא הנורא של דאגה גם ליהודים, הם רוצים לצלוב אותו. 'פרשת פרנסה' אינה פרשת שחיתות. זוהי פרשת נקמנות של פקיד סורר, המנוצלת עד תום על ידי מערכת תקשורת ומשפט שאיבדה כל בושה.

האמת הפשוטה: שר שנלחם עבורכם, לא עבורם

בואו נזכור למה איתמר בן גביר נבחר. הוא לא נבחר כדי להיות חביב על עורכי 'הארץ' או לקבל ליטופים מאמנון אברמוביץ'. הוא נבחר כדי להביא משילות. כדי להחזיר את הביטחון לרחובות. כדי לזעזע מערכות רקובות שישבו על השמרים במשך עשורים. וזה בדיוק מה שהוא עושה.

כשהתקשורת צורחת 'איפה המשילות?' אחרי כל אירוע פשע, היא מתעלמת במכוון מעשרות שנים של הזנחה פושעת שהובילו אותנו לכאן. בן גביר נלחם במפלצת רבת-ראשים עם ידיים קשורות מאחורי הגב – מערכת משפט שמגוננת על עבריינים, ותקשורת שמריעה לכל כישלון. הוא זה שהוביל להקמת המשמר הלאומי, שהזרים תקציבי עתק למשטרה, שמגבה את השוטרים בשטח, שדורש יד קשה נגד מחבלים ופרוטקשן. השינוי לא קורה ביום. זו מלחמה סיזיפית נגד מערכות אדירות. כל הצלחה שלו מוצנעת, וכל אתגר מנופח לממדי קטסטרופה. הם לא רוצים שיצליח, כי הצלחתו היא ההוכחה לכישלונם המתמשך.

ומה לגבי ה'כאוס הפוליטי' במפלגתו? זה אינו כאוס, זוהי דינמיות. זוהי תנועה של אנשים שבאו לעבוד, לא לשבת על כיסא. במפלגות הסלון של השמאל, כולם מיישרים קו עם המנהיג מחשש לאבד את מקומם. אצל בן גביר, יש ויכוחים, יש להט, יש רצון אמיתי לתקן. זהו סימן לחיים, לא להתפרקות. הם מנסים למכור לכם תמונה של חולשה, כשלמעשה זוהי עדות לכוח – הכוח לשנות, להתאים, ולהמשיך קדימה במלוא העוצמה.

מלחמת האור בחושך: הבחירה בין תקווה לייאוש

העימות כאן הוא ברור וחד. בצד אחד, עומדת 'הביצה' – אותה ברית בלתי קדושה של פקידות בכירה, פרשנים משפטיים ותקשורת מגויסת. הם מייצגים את הקיפאון, את ה'יהיה בסדר' שהוביל אותנו לאסון, את שלטון החוק המזויף שבו החוק מגן על האויב ורודף את האוהב. הם מדברים גבוהה על 'דמוקרטיה', אבל מתכוונים לדמוקרטיה שבה רק להם מותר לשלוט.

בצד השני, עומד איתמר בן גביר, ועומד מחנה שלם שמאס בשקרים. אנחנו מייצגים את השינוי, את התקווה, את הדרישה הפשוטה למדינה יהודית, חזקה ובטוחה. אנחנו מאמינים במשילות אמיתית, בצדק אמיתי, ובאמת שאינה מתכופפת בפני לחצים. המלחמה שלהם בבן גביר היא לא אישית. הוא רק הסמל. הם נלחמים בכם. הם נלחמים בקול שלכם בקלפי. הם נלחמים ברצון שלכם לחיות כאן בביטחון ובגאווה.

המחיר של השתיקה: אם לא נתעורר עכשיו, נאבד הכל

אל תטעו. המטרה הסופית שלהם היא לא רק להפיל את בן גביר. המטרה היא לייאש את הימין כולו. להוכיח לכם שאין טעם לבחור, שאין טעם להילחם, כי בסוף 'המערכת' תמיד תנצח. הם רוצים לשבור את רוחכם, להחזיר את השלטון לידי האליטות הלא-נבחרות, ולהמשיך במדיניות הכושלת של העבר. אם מסע הציד הזה יצליח, כל שר וכל חבר כנסת ימני שיבוא אחריו ידע: אם תעז לגעת בגבינה, אם תעז לקיים את מה שהבטחת לבוחריך – נרדוף אותך, נכפיש אותך, נשמיד אותך. שתיקה מול המתקפה הזו היא הסכמה שבשתיקה לכך שהקול שלכם חסר ערך.

הבחירה ברורה. זהו לא מאבק על תדמיתו של פוליטיקאי. זהו מאבק על יכולת המשילות של מחנה שלם, על עתיד המדינה. זהו מאבק על האמת.

אז מה אתם יכולים לעשות?

• שתפו את האמת הזאת. אל תתנו לשקרים של התקשורת להדהד בחלל ריק. הפיצו את המאמר הזה בכל פלטפורמה.
• הביעו תמיכה פומבית. ברשתות החברתיות, בתגובות, בשיחות סלון. הראו שהציבור עומד איתן מאחורי השר שלו.
• דרשו אחדות מהנהגת הימין. על כל מנהיגי המחנה הלאומי להתייצב כחומה בצורה נגד מסע הציד הפוליטי הזה.
• אל תתייאשו. הבינו שהמאבקים הללו הם המחיר של שינוי אמיתי. ככל שהם צורחים חזק יותר, כך תדעו שאנחנו בדרך הנכונה.