התנגשות הנרטיבים: ישראל מציגה מאמצים הומניטריים מול האשמות בינלאומיות גוברות

מבט כולל: המערכה על הלגיטימציה

ירושלים – שורה של התפתחויות בזירה הבינלאומית והאזורית בשבועות האחרונים הציבה את ישראל במרכזה של התנגשות נרטיבים חריפה. מחד, גורמים רשמיים בישראל מדגישים את מה שהם מכנים "מאמץ הומניטרי חסר תקדים" ברצועת עזה, המתנהל לדבריהם בהתאם לחוק הבינלאומי ובמטרה למזער פגיעה באזרחים. מאידך, גוברת הביקורת בזירה הדיפלומטית, המגיעה לשיא בהאשמות ב'רצח עם', ומקבלת חיזוק מאירועים נקודתיים המעוררים סערה ציבורית. ויכוח נוקב זה אינו מתנהל רק במוסדות בינלאומיים, אלא גם בזירות התקשורת, הספורט והמרחב הדיגיטלי, ומעצב את תדמיתה של ישראל בעולם.

המאמץ ההומניטרי מול תמונת המצב בשטח

בלב הטיעון הישראלי עומדת הטענה כי המבצע הצבאי בעזה, שהחל כתגובה למתקפת ה-7 באוקטובר, מתנהל תוך הקפדה על עקרונות הדין הבינלאומי. גורמים במערכת הביטחון ובמשרד החוץ מציגים באופן עקבי נתונים על היקף הסיוע ההומניטרי שנכנס לרצועה. על פי נתוני מתאם פעולות הממשלה בשטחים (מתפ"ש), מאות משאיות מזון, ציוד רפואי ומים מוכנסות מדי יום דרך מעברי כרם שלום וניצנה, ובשיתוף פעולה עם גורמים בינלאומיים, לרבות האו"ם, ארה"ב, ירדן ומדינות נוספות. בישראל מדגישים כי המאמץ כולל הקמת בתי חולים שדה, הצנחות סיוע אוויריות ופתיחת נתיבים ימיים, מהלכים שלדבריהם נועדו להקל על סבל האוכלוסייה האזרחית.

דובר צה"ל שב והדגיש במספר תדרוכים כי הצבא נוקט באמצעים רבים למניעת פגיעה בבלתי מעורבים, לרבות שימוש בחימושים מדויקים, פינוי אוכלוסייה מאזורי לחימה באמצעות כרוזים, שיחות טלפון והודעות טקסט, וכן קביעת אזורים הומניטריים ייעודיים. לדברי גורמים משפטיים המייעצים לצבא, פעולות אלו עומדות בסטנדרטים המחמירים ביותר של דיני המלחמה, במיוחד בהתחשב באתגר הלחימה מול ארגון טרור המטמיע את נכסיו ותשתיותיו בלב אוכלוסייה אזרחית.

מנגד, ארגוני סיוע בינלאומיים וגורמים מדיניים, בראשם ספרד, מציגים תמונה קשה של משבר הומניטרי חמור ברצועה. הם מצביעים על מספר הנפגעים הגבוה, המחסור במזון ובציוד רפואי באזורים מסוימים וההרס הנרחב. מבקריה של ישראל טוענים כי היקף הסיוע אינו מספק וכי פעולותיה הצבאיות גורמות לפגיעה "בלתי מידתית" באזרחים. פער זה בין הנרטיב הישראלי, המתמקד בכוונות ובמאמצים, לבין הנרטיב הנגדי, המתמקד בתוצאות בשטח, מהווה את ליבת המחלוקת.

הזירה הדיפלומטית: בין נזיפה לתמיכה

הוויכוח ההומניטרי זולג במהירות לזירה הדיפלומטית. המשבר החריף ביותר נרשם מול ספרד, לאחר שראש ממשלתה, פדרו סנצ'ס, האשים את ישראל בביצוע "רצח עם". בתגובה, משרד החוץ הישראלי גינה את הדברים בחריפות, והממונה על השגרירות במדריד זומנה לשיחת נזיפה. גורמים בירושלים רואים בהתבטאויות אלו "עלילת דם מודרנית" וטוענים כי הן מתעלמות לחלוטין מהאיום הקיומי שמציב חמאס ומזכותה של ישראל להגנה עצמית. הם מציינים כי האשמת מדינה דמוקרטית, הנלחמת בארגון טרור שהצהיר על כוונותיו לבצע רצח עם ביהודים, מהווה עיוות של המושג וזילות של פשעים היסטוריים.

באופן פרדוקסלי, ובמקביל למשבר עם ספרד, ישראל זוכה להכרה אסטרטגית ותמיכה ממקורות אחרים. בעקבות המתקפה האיראנית, גורמים בגרמניה ובבריטניה שיבחו את יכולותיה הצבאיות של ישראל ואת תרומתה ליציבות האזורית. ההגנה המוצלחת מפני מאות טילים וכטב"מים איראניים הדגישה את תפקידה של ישראל כנכס למערב וחיזקה את שיתוף הפעולה הביטחוני עם מדינות מתונות באזור, כולל ירדן, למרות המתיחות הפוליטית.

ההקשר האזורי: בין חרם לשיתוף פעולה שקט

המורכבות באה לידי ביטוי גם ביחסים עם ירדן. מחד, נרשמה שחיקה בנורמליזציה כאשר נבחרת ירדן בכדורסל סירבה להתייצב למשחק מול ישראל, החלטה שהוסברה בלחץ ציבורי ופוליטי על רקע המלחמה. אירוע זה, לצד רטוריקה חריפה בעמאן, מצביע על פער עמוק בין ההנהגה הירדנית לבין דעת הקהל. מאידך, כאמור, שיתוף הפעולה הביטחוני השקט מול האיום האיראני המשותף נמשך ואף התהדק. גורמים מדיניים בישראל טוענים כי בעוד שהצהרות פומביות וחרמות ספורט נועדו לרצות את הרחוב, האינטרסים האסטרטגיים המשותפים מול איראן וגורמי ג'יהאד אחרים הם שקובעים את מהות היחסים בטווח הארוך.

המערכה על התודעה: מאמירות בודדות ועד למחיקת ההיסטוריה

אחד האתגרים הקשים ביותר לנרטיב הישראלי מגיע דווקא מבפנים. חשיפה עיתונאית אודות התבטאות של עורך בכיר בכלי תקשורת מרכזי, שהביע לכאורה שמחה על הרג אזרחים, צוטטה בהרחבה על ידי מבקרי ישראל כ"אקדח מעשן" להוכחת 'כוונת ג'נוסייד'. גורמים רשמיים בישראל דחו את הניסיון לקשור בין אמירה פרטית, חמורה ככל שתהיה, לבין המדיניות המוצהרת והפקודות המחייבות של צה"ל. הם מדגישים כי כל חייל וכל מפקד מחויב לערכי טוהר הנשק, וכי כל חריגה נחקרת ומטופלת. עם זאת, הנזק התדמיתי שנגרם ממחיש את רגישות השיח ואת האופן שבו כל התבטאות מנוצלת במערכה על התודעה.

במקביל, מתנהלת מלחמה שקטה בזירה הדיגיטלית. דיווחים הצביעו על מהלך מתמשך בוויקיפדיה האנגלית למזג או למחוק ערך המתעד את מדיניותה המוצהרת של איראן להשמדת ישראל. פעילים פרו-ישראלים טוענים כי מדובר בניסיון מכוון של עורכים בעלי הטיה פוליטית לטשטש את האיום הקיומי על ישראל, ובכך לערער את הלגיטימציה של פעולותיה הצבאיות. מהלך זה, הגם שאינו זוכה לכותרות ראשיות, נתפס בירושלים כאיום אסטרטגי על הנרטיב ההיסטורי והעכשווי של המדינה.

ככל שהלחימה נמשכת, הוויכוח על אופייה ועל השלכותיה רק ילך ויחריף. ישראל ניצבת בפני אתגר כפול: ניהול מערכה צבאית מורכבת מול אויב אכזר, ובמקביל ניהול מערכה דיפלומטית ותודעתית להגנה על הלגיטימציה שלה. ההכרעה בין הנרטיבים תלויה לא רק בעובדות בשטח, אלא גם ביכולת להציג את המורכבות המלאה של המציאות בפני עולם המעדיף לעיתים קרובות מסרים פשוטים וחד-ממדיים.