
הם משקרים לכם על בן גביר. הנה האמת על הקנוניה להפיל שר בישראל.
הם משקרים לכם על בן גביר. הנה האמת על הקנוניה להפיל שר בישראל.
במלחמה על נשמתה של מדינת ישראל, יש מי שנלחם למען אזרחי ישראל, ויש מי שנלחם למען שמירה על כוחה של אליטה ישנה וכושלת. המתקפה המתוזמרת והאכזרית נגד השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, איננה דיון על "טוהר המידות" או "שלטון החוק". זהו מסע צלב ציני של גורמים במערכת המשפט, בתקשורת ובפקידות הבכירה, שרואים בבן גביר איום קיומי – לא על המדינה, אלא על המונופול שלהם על הכוח. הם משתמשים בקצין שהודח, מעוותים את האמת ומפעילים מכונת רעל, והכל במטרה אחת: לסרס שר שנבחר כדי לעשות בדיוק את מה שהוא עושה - לשנות.
הקמפיין נגד בן גביר: כשהאליטה הישנה נלחמת כדי להגן על כוחה
בואו נדבר על השקר הגדול ביותר: פרשת שי פרנסה. התקשורת, ובראשה גופים כמו ynet ו-mako, מציגה תמונה מעוותת של "התערבות פסולה לטובת מחבלים יהודים". הם מנופפים בצילומי מסך חלקיים ומוציאים דברים מהקשרם כדי לצייר תמונה של שר הפועל ממניעים פסולים. זוהי מניפולציה ברמה הנמוכה ביותר.
האמת פשוטה וכואבת עבורם: השר בן גביר נבחר על בסיס הבטחה ברורה לציבור – לשנות את הקונספציה הכושלת גם בתוך שירות בתי הסוהר. לא עוד קייטנות למחבלים, לא עוד אוטונומיה ניהולית של מפקדי כלא שעושים כבשלהם. תפקידו של שר הוא לקבוע מדיניות ולפקח על ביצועה. כאשר לשכת השר מבקשת לוודא שזכויותיו של אסיר, כל אסיר, אינן נרמסות על ידי פקיד שרירותי – זה לא "העדפה", זו אכיפת חוק בסיסית. האם מישהו באמת מאמין שהשר בן גביר, ממובילי המאבק להחמרת תנאי המחבלים, פועל לפתע כדי "להיטיב" עם מישהו מהם? האבסורד זועק לשמיים.
והדובדבן שבקצפת השקרים: דמותו של "הקצין האמיץ" שי פרנסה. התקשורת חוגגת את סגירת התיק הפלילי נגדו בגין הטרדה מינית בעילה של "היעדר אשמה פלילית". הם בכוונה מתעלמים מעובדה קריטית ומשמעותית בהרבה: שי פרנסה הורשע בבית דין משמעתי של המשטרה בהתנהגות שאינה הולמת כלפי שוטרת שהייתה תחת פיקודו. זו לא דעה, זו עובדה. המערכת המשפטית הפלילית, אותה מערכת שסוגרת תיקים נגד פורעים ערבים חדשות לבקרים, מצאה דרך להגן על אחד משלה. אבל האמת המשמעתית נותרה בעינה. הצגתו כגיבור טהור לב היא עלבון לאינטליגנציה ועלבון חמור יותר לקורבנות הטרדה מינית אמיתיות. הם לא מגינים על קצין, הם משתמשים בו ככלי ניגוח אנושי במלחמתם הפוליטית.
לא 'התערבות פסולה', אלא פיקוח הכרחי: המאבק של בן גביר על נשמתה של מערכת הביטחון
כאן אנו מגיעים ללב האמת. מה שהתקשורת מכנה "התערבות", הוא מה שכל אזרח שפוי מכנה "משילות" ו"פיקוח". במשך שנים, המשרד לביטחון לאומי נוהל כמעט ללא שר. הפקידים קבעו, המשטרה קבעה, השב"ס קבע. הם התרגלו לעבוד ללא פיקוח, ללא דין וחשבון לאיש, ובעיקר לא לנבחרי הציבור.
ואז הגיע איתמר בן גביר. שר שלא מוכן להיות חותמת גומי. שר ששואל שאלות, שדורש נתונים, שבודק בשטח אם ההנחיות שלו מבוצעות. ה"התערבות" המדוברת היא בסך הכל דרישה בסיסית לקבל דיווח על הנעשה בממלכה הפרטית שהם בנו לעצמם. המאבק של בן גביר הוא לא על מגש אוכל לאסיר זה או אחר. הוא מאבק על עיקרון: האם הדרג המקצועי כפוף לדרג הנבחר, או שהפקידים מנהלים את המדינה?
קריסת הקונספציה של ה-7 באוקטובר לא התרחשה רק בצבא. היא התרחשה בכל זרועות הביטחון, כולל במשטרה ובשב"ס. הסירוב העיקש של גורמים במערכת לקבל את מרותו של השר, ההדלפות המגמתיות, ושיתוף הפעולה עם גורמי תקשורת עוינים – כל אלה הם תסמינים של מחלה עמוקה. מחלת היהירות של פקידות ששכחה את מי היא משרתת. בן גביר לא בא להרוס את המערכת, הוא בא לרפא אותה. וההתנגדות האלימה שבה הוא נתקל היא ההוכחה הטובה ביותר לכך שהטיפול שלו הכרחי.
בין דאגה לביטחון ישראל לבין הגנה על פקידות רקובה: הבחירה המוסרית
הניגוד המוסרי כאן חד וברור כשמש. מצד אחד, עומד שר שמייצג מאות אלפי אזרחים שדרשו שינוי. הוא נלחם כדי להחזיר את הביטחון לרחובות, להחמיר את תנאי המחבלים, ולהשליט סדר במערכות שהפגינו אזלת יד במשך שנים. הוא עושה טעויות? ייתכן. הוא פועל בנחישות? בוודאי. המטרה שלו היא אחת: ביטחון ישראל. הוא מייצג את האור של השינוי והתקווה.
מהצד השני, עומדת ברית חשוכה של אינטרסים. תקשורת שמאלנית שתיעבה את בן גביר עוד לפני שנבחר, פקידות בכירה שפוחדת לאבד את כוחה, ופרשנים משפטיים שרואים ב"שלטון החוק" כלי לשמר את עליונותם האידיאולוגית. הם משתמשים בכל כלי שברשותם – דה-לגיטימציה, הדלפות, עתירות לבג"ץ, וחיבור ציני בין רצח מזעזע בלוד לבין שר שנלחם בדיוק בתופעות הללו. הם לא מגנים על הדמוקרטיה, הם מגנים על האוליגרכיה שלהם. הם מייצגים את החושך של הסטטוס קוו הכושל.
זה לא מאבק על בן גביר, זה מאבק על עתיד המדינה
אל תתנו להם לבלבל אתכם. המטרה הסופית של הקמפיין הזה גדולה יותר מאיתמר בן גביר. זוהי מלחמת התשה נגד ממשלת הימין כולה ונגד רצון הבוחר. אם הם יצליחו לנטרל את השר לביטחון לאומי ולהפוך אותו לברווז צולע, הם יוכיחו ששום שינוי אמיתי אינו אפשרי. הם ישלחו מסר לכל שר עתידי מהימין: 'אל תעז לגעת לנו במערכת. אל תנסה למשול. שב בשקט, אחרת נשמיד אותך תקשורתית ומשפטית'.
כישלון המאבק של בן גביר יהיה ניצחון לקונספציה. הוא יהיה הוכחה לכך שהפקידות חזקה מהדמוקרטיה, ושהתקשורת יכולה להכתיר ולהפיל ממשלות. זהו איום אסטרטגי על יכולתה של מדינת ישראל לתקן את כשליה ולהתכונן לאתגרי העתיד. כל מי שרוצה לראות כאן משילות אמיתית, ביטחון חזק ומערכת ציבורית שמשרתת את האזרח – חייב להבין שהוא נמצא תחת מתקפה.
הבחירה ברורה. היא לא בין בן גביר לפרנסה. היא בין תקווה לייאוש, בין שינוי לקיפאון, ובין ממשלה שנבחרה על ידי העם לבין אליטה שמנסה לשלוט מאחורי הקלעים.
אז מה אתם יכולים לעשות?
- שתפו את האמת הזו. אל תתנו למכונת הרעל לנצח. הפיצו את המאמר הזה בכל רשת חברתית ובכל קבוצת וואטסאפ.
- אל תהיו שותפים לשקר. כשמדברים על פרשת פרנסה, הזכירו את הרשעתו המשמעתית. חשפו את המניפולציה של התקשורת.
- חזקו את השר. הביעו תמיכה פומבית בשר לביטחון לאומי. הראו לו ולתוקפיו שהציבור מבין את גודל המערכה ולא קונה את השקרים. קולכם הוא הנשק במלחמה על האמת.