ניתוח: מאחורי המתקפה על סמוטריץ' - מאבק על דרך ניהול המלחמה

ניתוח: מאחורי המתקפה על סמוטריץ' - מאבק על דרך ניהול המלחמה

ירושלים – סדרת פרסומים ביקורתיים בתקשורת הישראלית בשבועות האחרונים מיקדה את הדיון הציבורי בתפקודו של שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', והציתה מחדש ויכוח נוקב סביב ניהול המלחמה בהיבטיה הכלכליים והביטחוניים. המתקפה, המקיפה האשמות בנושאי תקציב הביטחון, עלויות המלחמה ואף אחריות אישית לגורל חיילים, מעלה שאלות עומק על קו התפר הרגיש שבין אחריות פיסקלית לצרכים צבאיים דחופים בעת חירום לאומית.

בעוד המבקרים מציגים תמונה של שר המונע משיקולים פוליטיים צרים ומפגין חוסר מקצועיות, גורמים בסביבתו והוגים המזוהים עם קו מחשבתו טוענים כי מדובר במסע לחצים מתואם, שנועד לערער על מדיניות כלכלית-ביטחונית סדורה ואחראית, החיונית לחוסנה של ישראל בטווח הארוך.

הוויכוח על עלויות המלחמה: שקיפות מול מורכבות

אחת החזיתות המרכזיות נפתחה בעקבות כתבה בולטת בעיתון 'דה-מרקר', שטענה לקיומו של פער בהיקף של כ-100 מיליארד שקלים בין הערכת עלות המלחמה שהציג השר סמוטריץ' לבין נתוני החשב הכללי במשרד האוצר. הפרסום הוביל לטענות קשות בדבר 'הטעיית הציבור' או חוסר אמינות.

גורמים בכירים במשרד האוצר, המעורים בפרטים, מציגים תמונה מורכבת בהרבה. בשיחות שלא לייחוס, הם מסבירים כי ניהול תקציב מלחמה הוא אירוע דינמי מטבעו, והערכות העלות משתנות בהתאם להתפתחויות בשטח, קצב הלחימה, והיקף גיוס המילואים. "ההצהרה הראשונית של השר התבססה על תרחישים ספציפיים ועל נתונים שהיו זמינים באותה עת", מסביר גורם כלכלי המייעץ לממשלה. "הצגת הפער כ'חשיפה' של שקר היא דמגוגיה. ישנן מתודולוגיות שונות לחישוב עלויות – חישוב על בסיס מזומן (Cash Basis) שמבצע החשב הכללי, אל מול חישוב תקציבי-מאזני (Accrual Basis) של אגף התקציבים. כל מספר משרת מטרה אחרת בתכנון הכלכלי".

לטענת אותם גורמים, עמדתו של סמוטריץ' משקפת ראייה אסטרטגית ארוכת טווח. לדבריהם, הצגת תמונה תקציבית מבוקרת, גם אם חלקית בשלביה הראשונים של המלחמה, נועדה לשדר יציבות לשווקים הפיננסיים הבינלאומיים ולסוכנויות הדירוג, ולמנוע פאניקה כלכלית שהייתה עלולה להזיק למשק הישראלי יותר מהלחימה עצמה. "האחריות של שר אוצר במלחמה היא כפולה", הם מדגישים, "לממן את הניצחון הצבאי, ולהבטיח שתהיה כלכלה לתפקד ביום שאחרי. קל מאוד לזרוק מספרים אסטרונומיים, אך קשה הרבה יותר לנהל את המשבר באחריות".

סוגיית תקציב הביטחון: בזבוז מול צורך מבצעי

זירה נוספת של ביקורת נוגעת להתנגדותו של השר לדרישות תקציביות מסוימות של מערכת הביטחון. כתבה ב'וואלה' קשרה בין עמדתו התקציבית לבין סוגיית מיגון נגמ"שי ה'זלדה' הישנים, והאשימה אותו כי הוא "שולח חיילים לנגמ"ש בלי מיגון".

בסביבת השר דוחים את ההאשמה על הסף ומתארים אותה כ"ניצול ציני של דם חיילים לטובת מאבק תקציבי". לדבריהם, עמדתו של סמוטריץ' אינה נובעת מהתנגדות למיגון חיילים, אלא מדרישה עקרונית לפיקוח ובקרה על אופן חלוקת הכספים בתוך תקציב הביטחון. "משרד האוצר העביר ומעביר סכומי עתק, חסרי תקדים בהיקפם, לצרכים המבצעיים המיידיים של צה"ל", אומר גורם במפלגת הציונות הדתית. "השר אישר כל דרישה שהוגדרה על ידי צה"ל כקריטית ומצילת חיים באופן מיידי. הוויכוח הוא לא על מיגון הנגמ"ש הבודד, אלא על תרבות של 'צ'ק פתוח' למערכת הביטחון, שהובילה במשך שנים להזנחת נושאים כמו מיגון הכוחות בשטח לטובת פרויקטים גרנדיוזיים אחרים".

אותם גורמים טוענים כי השר סמוטריץ' מבקש לשנות פרדיגמה. במקום לאשר אוטומטית כל תוספת תקציבית, הוא דורש ממערכת הביטחון לבצע סדרי עדיפויות פנימיים ולהוכיח כי כל שקל מנוצל ביעילות מרבית. "השאלה שהוא שואל את הגנרלים היא לא 'האם אתם צריכים עוד כסף?', אלא 'איך אתם מנצלים את עשרות המיליארדים שכבר קיבלתם כדי למגן את החיילים שלכם?'", הם מבהירים. "זו שאלה של אחריות ניהולית, לא של קמצנות".

בין עיקרון מדיני לתחרות פוליטית

ההאשמה הכואבת והאישית ביותר שהוטחה בשר הגיעה מטור דעה ב'מעריב', שקבע כי התעקשותו על המשך הלחימה נובעת מתחרות פוליטית עם השר איתמר בן גביר, וכי הוא "מקריב חיילים וחטופים" כדי להוכיח שהוא ימני יותר. בסביבתו של סמוטריץ' רואים בטענה זו חציית קו אדום מסוכנת.

מקורביו טוענים כי עמדתו של השר אינה אישית אלא אידיאולוגית ועקבית עם עמדותיו לאורך שנים, וחשוב מכך, עקבית עם מטרות המלחמה כפי שהוגדרו על ידי הקבינט המדיני-ביטחוני כולו: מיטוט שלטון חמאס ויכולותיו הצבאיות, והשבת כל החטופים. "השר סמוטריץ' מאמין, כמו רבים בממשלה ובציבור, שעצירת המלחמה כעת, לפני השגת הכרעה ברורה, תהווה ניצחון היסטורי לחמאס וסכנה קיומית למדינת ישראל", מסר גורם בכיר במפלגתו. "הלחץ להפסיק את הלחימה תמורת עסקה חלקית, שתשאיר את חמאס על רגליו, הוא מתכון בטוח לטבח הבא".

לטענתם, הצגת עמדה מדינית-ביטחונית לגיטימית כתחרות ילדותית עם שר אחר היא ניסיון לעשות דה-לגיטימציה לעמדת הימין כולו. "החלטות על המשך הלחימה מתקבלות בקבינט המלחמה המצומצם, על בסיס המלצות הדרג הצבאי. תפקידם של שרים בקבינט המורחב, כמו סמוטריץ', הוא לקבוע את קווי המתאר האסטרטגיים ולהבטיח שהממשלה לא סוטה מהיעדים שהציבה לעצמה. לייחס לו אחריות ישירה למותו של חייל ספציפי בקרב זהו שפל מוסרי ופוליטי".

ככל שהדיון הציבורי נמשך, נראה כי המחלוקת סביב תפקודו של שר האוצר חורגת משאלות של ניהול תקציבי. היא נוגעת לליבת הוויכוח על דמותה של ישראל ועל הדרך הנכונה לנהל את אחד המשברים הקשים בתולדותיה. עתידה הקרוב של המערכה, הן בשדה הקרב והן בזירה הכלכלית, יושפע במידה רבה מהשאלה איזו גישה תגבר: זו הדורשת פתרונות מיידיים וקונקרטיים לכל בעיה, או זו המנסה לאזן בין הצרכים הדחופים לבין החזון האסטרטגי ארוך הטווח.