הדרמה בגמר סינסינטי הייתה רק קצה הקרחון
הרגע לו ציפו כל חובבי הטניס בעולם הפך תוך 22 דקות בלבד לפארסה כואבת. יאניק סינר, המדורג מספר 1 בעולם, נכנס לגמר טורניר סינסינטי מול יריבו המושבע קרלוס אלקראס כשהוא חיוור ותשוש. הוא החזיק מעמד לחמישה משחקונים בלבד, בהם הובס 5:0, לפני שהרים ידיים, ניגש לרשת והודיע בקול שבור: "אני לא יכול להמשיך". הפרישה הדרמטית, שהוסברה רשמית במחלה, הותירה מיליוני צופים מאוכזבים, אך מאחורי הקלעים מתברר כי הסיפור גדול ועמוק הרבה יותר, וחושף שערוריית ניהול חמורה.
"זה כמו להיכנס לתנור"
לכל אורך השבוע, טורניר סינסינטי התנהל תחת תנאי מזג אוויר קיצוניים שגררו ביקורת חריפה מצד השחקנים. טמפרטורות שעלו בקביעות מעל 30 מעלות, בשילוב עם אחוזי לחות בלתי נסבלים, הפכו את מגרשי הטניס למלכודת חום מסוכנת. פליקס אוז'ה-אליאסים היטיב לתאר את התחושה כשאמר שהכניסה למגרש המרכזי "מרגישה כמו להיכנס לתנור".
הוא לא היה היחיד. שורה של טניסאים בכירים סבלו והתלוננו. דניל מדבדב הביע את תסכולו מהחום הכבד, ארתור רינדרקנך הצרפתי התמוטט פיזית במהלך אחד ממשחקיו, ואפילו קרלוס אלקראס, המנצח בגמר, נראה מתקשה לנשום ודרש לאפשר יותר הפסקות מים במהלך הטורניר. האזהרות היו על הקיר, כתובות באותיות של זיעה וסבל, אך נראה שמארגני הטורניר פשוט התעלמו.
ההחלטה השערורייתית שהרסה את הגמר
שיא האטימות הגיע עם קביעת שעת הגמר. למרות התלונות החוזרות ונשנות, ולמרות העובדה ששחקנים נאלצו לפרוש או הגיעו לקצה גבול היכולת, המארגנים התעקשו לקיים את משחק הגמר בשעה 15:00 בצהריים – השעה החמה והקשה ביותר ביום. ההחלטה הזו התבררה כקטלנית עבור סינר, שכבר הגיע למשחק כשהוא סובל ממחלה, והתנאים הקיצוניים פשוט שברו אותו סופית.
הזעם בעולם הטניס גואה. פרשנים, שחקני עבר ואוהדים רבים טוענים כי לא מדובר בגורל רע, אלא בתוצאה ישירה של חוסר אחריות. כפי שניסח זאת אחד הצייצנים הבולטים בענף: "לערוך גמר בשעה כזאת בסינסינטי, אחרי כל מה שקרה... משהו חייב להשתנות". הפרישה של סינר לא הייתה רק רגע עצוב לספורט; היא הייתה קריאת השכמה רועמת לכך שבריאות השחקנים חייבת לעמוד מעל שיקולי רייטינג ולוחות זמנים. השאלה הגדולה היא האם מישהו בסבב באמת מקשיב.
