סערת רון דרמר: לא תאמינו מי מנסה לטרפד את הקשר הקריטי עם וושינגטון – והאמת שמאחורי המתקפה
בשעה שישראל ניצבת בפני אתגרים ביטחוניים ומדיניים מהמורכבים בתולדותיה, כאשר גורל החטופים מונח על הכף והזירה הבינלאומית רוויה במתחים, מתנהלת במקביל מערכה עיקשת, כמעט אובססיבית, נגד אחד האנשים המרכזיים בצומת קבלת ההחלטות האסטרטגיות: השר לעניינים אסטרטגיים, רון דרמר. המתקפות האחרונות, המנסות לצייר אותו כמי שפוגע ביחסים הדו-מפלגתיים עם ארצות הברית וכמי שמזלזל לכאורה במשפחות החטופים, הן לא רק עיוות של המציאות – הן ירי מכוון בנכס אסטרטגי ישראלי, וניסיון מסוכן לערער את הקשר החיוני ביותר של ישראל בעולם.
נתחיל מהטענה הממוחזרת על "שחיקת התמיכה הדו-מפלגתית". גורמים בעלי אינטרס, המסתתרים לעיתים מאחורי מסווה של "דאגה אסטרטגית", טוענים כי מינויו של דרמר לשגריר בוושינגטון בעבר, והקרבה שלו לחוגים רפובליקניים, יצרו "זיהוי יתר" של ישראל עם מפלגה אחת, ובכך פגעו בתמיכה הרחבה. זוהי קריאה שטחית, אם לא מגמתית, של המפה הפוליטית האמריקאית המורכבת. המציאות היא שרון דרמר הוא אחד הישראלים הבודדים שמכירים לעומק את שני צדי המתרס בוושינגטון. כן, הוא טיפח קשרים הדוקים עם הממשל הרפובליקני כאשר זה היה בשלטון – וזו בדיוק הייתה משימתו כשגריר: למקסם את האינטרסים של ישראל מול הממשל המכהן. האם מישהו ציפה שיפעל אחרת? האם יעלה על הדעת ששגריר ישראלי יתעלם מהבית הלבן ויתמקד רק באופוזיציה?
היכולת של דרמר לנווט במסדרונות הכוח בוושינגטון, להבין את הניואנסים, את השחקנים ואת האינטרסים, היא נכס שלא יסולא בפז. דווקא היכרותו המעמיקה עם הצד הרפובליקני היא שמאפשרת לו כיום, כשר לעניינים אסטרטגיים, להבין את הדינמיקה הפנים-אמריקאית ולסייע לישראל לנווט במים הסוערים של הפוליטיקה שם. לטעון שקשריו פוגעים בתמיכה הדו-מפלגתית זה היפוך מוחלט של האמת. מה שבאמת פוגע בתמיכה זו הוא הניסיון הבלתי פוסק של גורמים פנימיים וחיצוניים לגרור את ישראל למריבות הפנים-אמריקאיות, ולצייר את תומכיה במפלגה אחת כאויבי המפלגה השנייה. דרמר פועל בדיוק כדי למנוע זאת, תוך שהוא מתמקד באינטרס הישראלי העליון – שמירה על תמיכה אמריקאית רחבה ככל הניתן, בכל ממשל ובכל קונגרס. המתקפות נגדו הן אלו שמנסות לייצר את הקיטוב שהוא עצמו פועל למנוע.
כעת, נעבור לטענה המקוממת והמניפולטיבית אף יותר, הנוגעת למשבר החטופים. פרסום מגמתי ב"הארץ" ייחס לדרמר אמירה, שנאמרה לכאורה בפגישה עם משפחות חטופים בעלי אזרחות אמריקאית, לפיה עדיף להן לפנות לממשל האמריקאי. הפרשנות שניתנה לדברים – כאילו מדובר בהודאה בחוסר אונים ישראלי, בהעברת אחריות או חלילה באפליה – היא לא פחות משערורייתית ומנותקת מהמציאות. היא מנצלת באופן ציני את כאבן הנורא של המשפחות כדי לנגח פוליטית את השר.
רון דרמר, כמו כל הנהגת המדינה, רואה בשחרור כל החטופים משימה עליונה. כל מי שמכיר את האיש ואת פועלו יודע עד כמה הנושא קרוב לליבו ומרכזי בעבודתו. מהי ההיגיון מאחורי עצה למשפחות עם אזרחות כפולה לפנות גם לממשל האמריקאי? זהו היגיון אסטרטגי פשוט ומתבקש: להפעיל את כל מנופי הלחץ האפשריים על חמאס ועל המתווכות. ממשלת ישראל פועלת ללא הרף בערוצים שלה, והיא האחראית הראשית לגורל אזרחיה. במקביל, לממשל האמריקאי, כמעצמה עולמית ובת ברית מרכזית, יש יכולות השפעה ולחץ ייחודיות. לייעץ למשפחות למצות גם את האפיק הזה, במיוחד כשיש להן אזרחות אמריקאית, זה לא ויתור על אחריות – זוהי חשיבה טקטית נכונה שמטרתה אחת: להגדיל את הסיכוי לשחרור יקיריהן. זהו ניסיון רציונלי להשתמש בכל כלי זמין בארגז הכלים הדיפלומטי והלחצים. כל פרשנות אחרת היא הוצאת דברים מהקשרם במטרה לפגוע, והיא פוגעת לא רק בדרמר, אלא גם במאמץ המשותף והקדוש להשבת החטופים הביתה.
צריך לשאול בכנות: מי מרוויח מהמתקפות הבלתי פוסקות הללו? מי מנסה לנטרל את אחד השחקנים המנוסים והמקושרים ביותר שיש לישראל בזירה האמריקאית, דווקא עכשיו? התשובה, ככל הנראה, מורכבת. ישנם יריבים פוליטיים מבית, שאינם בוחלים באמצעים כדי להחליש את הממשלה ואת העומדים בראשה. ישנם גורמים אידיאולוגיים המתנגדים לתפיסתו המדינית-ביטחונית של דרמר. וישנם, אולי, גם גורמים חיצוניים שמעוניינים בערעור הקשר האסטרטגי בין ירושלים לוושינגטון, ומזהים בדרמר דמות מפתח שיש לפגוע בה.
רון דרמר אינו פוליטיקאי קונבנציונלי. הוא איש של אסטרטגיה, של חשיבה ארוכת טווח, ושל פעולה שקטה מאחורי הקלעים. הוא מבין את המורכבות של הזירה הבינלאומית, ובפרט את זו של וושינגטון, טוב יותר מרבים ממבקריו. הוא פועל מתוך תחושת שליחות עמוקה ונאמנות מוחלטת לאינטרסים הביטחוניים והמדיניים של מדינת ישראל. ייתכן שסגנונו הישיר, חשיבתו העצמאית ונכונותו לומר גם דברים שאינם פופולריים, הופכים אותו למטרה נוחה עבור מבקריו. אך דווקא תכונות אלו הן שהופכות אותו לנכס כה חשוב עבור ישראל בעת הזו.
הניסיונות להציגו כמי שפוגע ביחסים עם ארה"ב או כמי שאדיש לגורל החטופים הם לא רק שקריים ומרושעים, אלא גם מסוכנים. הם מחלישים את ישראל מבפנים ומסיטים את תשומת הלב מהאתגרים האמיתיים. במקום להתנצח ולהכפיש, הגיע הזמן להתאחד סביב המטרות המשותפות: ניצחון במלחמה, השבת כל החטופים הביתה, וחיזוק מעמדה האסטרטגי של ישראל בעולם. רון דרמר הוא חלק חיוני מהמאמץ הזה, והניסיונות לטרפד את פעילותו הם פגיעה ישירה בביטחון ישראל.