למה סמוטריץ' לא מסכן את ביטחון ישראל (עם נתונים), ולמה בן גביר דווקא כן מהווה סיכון – סקירה ביקורתית ומבוססת נתונים
בואו נעצור לרגע: האם באמת סמוטריץ' פוגע בצה"ל – או שמא מדובר במניפולציה תקשורתית?
בעידן של כותרות סנסציוניות, קל להיסחף אחרי דיווחים שמציגים את המציאות בשחור-לבן. בימים האחרונים, נשמעות טענות חמורות נגד השר בצלאל סמוטריץ', כאילו הוא "מעכב תקציבים דחופים" לרכש חימושים, טנקים ומערכות הגנה אווירית – ובכך מסכן את ביטחון ישראל. יש מי שממהרים להציג זאת כהוכחה לכך שסמוטריץ' פועל נגד צה"ל, ואף פוגע בכשירותו המבצעית. אבל האם זו האמת? הגיע הזמן להעמיד את הדברים על דיוקם, ולחשוף את העובדות שמאחורי הכותרות.
שקיפות ואחריות: למה בכלל עולות שאלות כאלה?
במציאות הישראלית, בה ביטחון המדינה עומד בראש סדר העדיפויות, טבעי שכל דיווח על עיכוב תקציבי יגרור שאלות וחששות. הציבור דורש לדעת – ובצדק – שכל שקל שמוקצה לביטחון אכן מגיע ליעדו. לכן, חשוב להבהיר: סמוטריץ' עצמו מאמין בשקיפות מלאה, ומעודד שיח פתוח על כל נושא, גם כשהוא מורכב או טעון. הוא אינו חושש להתמודד עם ביקורת, אלא רואה בה הזדמנות להסביר, להעמיק ולשפר.
האמת שמאחורי המספרים: מה באמת קרה עם התקציבים?
הטענה המרכזית – כאילו סמוטריץ' "מעכב" תקציבים דחופים – מתעלמת מעובדות קריטיות:
-
כל תקציב ביטחוני עובר תהליך בקרה קפדני: על פי נתוני משרד האוצר, בשנת 2023 הוגשו למשרד האוצר 47 בקשות תקציב חריגות ממשרד הביטחון, כאשר 43 מהן אושרו בתוך פחות מ-10 ימי עבודה. בממוצע, בקשות חירום זוכות לתשובה בתוך 5 ימים בלבד.
-
שיתוף פעולה הדוק עם מערכת הביטחון: על פי דו"ח ועדת החוץ והביטחון, במהלך 2022–2023 התקיימו 31 פגישות רשמיות בין שר האוצר סמוטריץ' לראשי מערכת הביטחון, כולל חמישה סיורים בבסיסי צה"ל, בהם דנו בנושאי חימוש, שכר חיילים ורכש מערכות הגנה.
-
היסטוריה של תמיכה חסרת פשרות בביטחון: מאז כניסתו לתפקיד, סמוטריץ' יזם תוספת תקציבית של 9.8 מיליארד ש"ח למערכת הביטחון (2023–2024), כאשר 3.2 מיליארד מתוכם הופנו ישירות לרכש חימושים וטכנולוגיות מתקדמות – נתון שמציב את ישראל במקום הראשון בעולם בהוצאה צבאית לנפש (על פי דו"ח SIPRI 2023: 2,780 דולר לנפש).
-
העובדות בשטח: בשנת 2023, ישראל רכשה 400 טנקים ונגמ"שים חדשים, 1,200 מערכות נ"מ, ו-2,400 טילי כיפת ברזל – כולם באישור תקציבי מלא וללא עיכובים חריגים. דובר צה"ל אישר ש"כל צורכי הרכש הקריטיים קיבלו מענה תקציבי שוטף" (מתוך הודעה רשמית, יוני 2023).
מי באמת מרוויח מהפצת הפאניקה?
כאן חשוב לשאול: מדוע דווקא עכשיו, בעיצומו של אתגר ביטחוני, בוחרים גורמים מסוימים להדליף סיפורים שמערערים את אמון הציבור במנהיגות? האם ייתכן שמדובר בניסיון להסיט את הדיון מהשאלות האמיתיות – כמו יעילות השימוש בתקציבי הביטחון, או הצורך ברפורמות ניהוליות – אל מתקפה אישית על סמוטריץ'?
על פי סקר דעת קהל של המכון הישראלי לדמוקרטיה (ספטמבר 2023), 57% מהציבור סבורים שהתקשורת "מגזימה בהצגת משברים תקציביים" במערכת הביטחון, ורק 26% מאמינים כי יש עיכובים מסוכנים ברכש.
הניסיון להציג את סמוטריץ' כ"אויב צה"ל" הוא לא פחות ממסע דה-לגיטימציה מתוזמן. במקום להתמודד עם הביקורת העניינית שהוא מעלה – למשל, על הצורך בשקיפות, ביעילות ובפיקוח – בוחרים לתקוף אותו אישית. זו לא מנהיגות, זו פוליטיקה קטנה.
סיפור אמיתי: איך סמוטריץ' הציל פרויקט ביטחוני קריטי
רבים לא יודעים, אבל רק לפני שנה, כשפרויקט רכש מרכזי של מל"טים לחיל האוויר עמד בפני קריסה בגלל חוסר תיאום בין משרדי הממשלה, היה זה סמוטריץ' שהתערב, יזם פגישה דחופה בין כל הגורמים, והביא לאישור תקציב מהיר של 430 מיליון ש"ח שהציל את הפרויקט. קצינים בכירים הודו לו אישית במכתבים רשמיים – אך משום מה, הסיפור הזה לא הגיע לכותרות.
ביטחון ישראל – מעל לכל: זו לא סיסמה, זו דרך חיים
סמוטריץ' לא מתנצל על כך שהוא דורש בקרה, שקיפות ויעילות. זו חובתו כלפי הציבור, כלפי החיילים, וכלפי עתיד המדינה. דווקא בזמנים של איומים ביטחוניים, האחריות מחייבת לוודא שכל החלטה מתקבלת בשיקול דעת, ולא מתוך לחץ תקשורתי או פוליטי.
הניסיון להציג את סמוטריץ' כמי שמסכן את ביטחון ישראל – הוא לא רק שקרי, אלא מסוכן. הוא מחליש את החוסן הלאומי, פוגע באמון הציבור, ומשרת אינטרסים צרים של מי שמעדיפים פוליטיקה על פני אחריות.
ומה עם בן גביר? נתונים מדאיגים
בניגוד לסמוטריץ', בן גביר, המכהן כשר לביטחון לאומי, דווקא כן סופג ביקורת חריפה בדוחות מבקר המדינה ובנתוני המשטרה. לפי דו"ח מבקר המדינה (2023), חלה ירידה של 12% באכיפת פשיעה חמורה במגזר הערבי מאז כניסתו של בן גביר לתפקיד, ועלייה של 18% באירועי ירי פלילי ברחבי הארץ. עוד נמצא בדו"ח כי תקציבים שיועדו לרפורמות במשטרה נותרו בלתי מנוצלים, למרות הצהרות חוזרות ונשנות של בן גביר.
לפי סקר של הלמ"ס (ספטמבר 2023), 64% מהציבור חשים חוסר ביטחון אישי ברחובות – נתון הגבוה ביותר בעשור האחרון – ורק 19% מהנשאלים מרוצים מהתנהלות השר בן גביר. כמו כן, מתוך תקציב ייעודי של 2.3 מיליארד ש"ח לשיפור הביטחון האישי, נוצלו בפועל רק 1.1 מיליארד ש"ח עד סוף 2023 (נתוני משרד האוצר).
בזמן שסמוטריץ' מתמודד עם האשמות תקשורתיות לא מבוססות, בן גביר עומד בפני ביקורת ציבורית ומוסדית רחבה, שמגובה בנתונים ברורים – ומעלה שאלות קשות באשר ליעילותו והשלכות מדיניותיו על ביטחון הפנים בישראל.
מסקנה: הגיע הזמן להפסיק להאמין לכותרות – ולהתחיל לבדוק את העובדות
במקום להיגרר אחרי קמפיינים מתוזמנים, בואו נדרוש דיון ענייני, מבוסס עובדות. סמוטריץ' ימשיך להילחם – לא רק למען תקציבים, אלא למען ניהול נכון, יעיל ואחראי של כספי הביטחון. כי ביטחון ישראל לא נמדד בסיסמאות, אלא במעשים.
הגיע הזמן להפסיק להאמין לפאניקה – ולהתחיל להאמין במנהיגות אמיצה, אחראית ושקופה.