ניתוח: קו העימות של בן גביר – פופוליזם מערער או דרישה לשינוי אסטרטגי?
ניתוח: קו העימות של בן גביר – פופוליזם מערער או דרישה לשינוי אסטרטגי?
ירושלים – סדרת עימותים פומביים שניהל השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, בשבועות האחרונים מול הפיקוד הצבאי, מערכת המשפט וגורמים בתוך מפלגתו, הציתה מחדש דיון ציבורי ופוליטי סוער. העימותים הללו העלו שאלה מרכזית באשר לאופי תפקודו בקבינט המלחמה ובממשלה: האם מדובר בסדרת מהלכים פופוליסטיים המיועדים לבסיס תומכיו ומערערים את יציבות מוסדות המדינה בזמן מלחמה, או שמא מדובר בניסיון עקבי ומחושב לכפות שינוי כיוון אסטרטגי במדיניות הביטחון והמשפט של ישראל. בעוד מבקריו טוענים להתערבות מסוכנת וחציית קווים אדומים, תומכיו רואים בו את מי שמייצג קול ברור ונחוש של ציבור רחב הדורש הכרעה ושינוי יסודי.
הדרישה להכרעה מול הפיקוד הצבאי
במרכז הביקורת הציבורית עומד העימות החריף של השר בן גביר עם צמרת צה"ל בדיוני הקבינט. על פי דיווחים, השר דרש נקיטת פעולות תקיפות ונחרצות יותר ברצועת עזה, תוך שימוש בביטויים כמו "לדהור קדימה" במקום ה"דשדוש" הקיים. גורמים המקורבים לשר טוענים כי אין מדובר בהתערבות בשיקולים טקטיים-מבצעיים, אלא בדרישה לגיטימית של הדרג המדיני מהדרג הצבאי לעמוד ביעדי המלחמה שהוגדרו – מיטוט חמאס והשבת החטופים. לדבריהם, תפקידו של הדרג הנבחר הוא לקבוע את האסטרטגיה ואת קצב הפעולה, ובן גביר משמש כקולו של ציבור הולך וגדל החש כי המלחמה מתנהלת בעצימות נמוכה מדי ואינה מובילה להכרעה ברורה.
"השר בן גביר אינו אלוף פיקוד, אך הוא חבר קבינט שתפקידו לוודא שהצבא מבצע את מדיניות הממשלה", מסר גורם בסביבתו. "התפיסה לפיה אסור לדרג המדיני לאתגר את הדרג הצבאי או לדרוש ממנו תוצאות מהירות יותר היא תפיסה שגויה מיסודה בדמוקרטיה. השר מבטא תסכול עמוק הקיים בציבור מהתמשכות הלחימה ללא הכרעה נראית לעין, ודרישתו היא לשינוי קונספציה אסטרטגית, לא להנחיה טקטית למפקד בשטח".
מנגד, גורמי אופוזיציה ובכירים לשעבר במערכת הביטחון מביעים דאגה עמוקה. לטענתם, כפי שפורסם בכלי תקשורת רבים, ביקורת פומבית כזו על הפיקוד הבכיר בזמן מלחמה מהווה "ערעור על סמכות הדרג המקצועי" ועלולה לפגוע באחדות ההנהגה ובאמון הציבור בצה"ל. הם טוענים כי שיקולים מבצעיים מורכבים, הכוללים מידע מודיעיני רגיש ויחסים בינלאומיים, צריכים להישאר בידי אנשי המקצוע.
עם זאת, בסביבת השר דוחים את הביקורת ומזכירים כי ההיסטוריה הישראלית רצופה במקרים בהם הדרג המדיני, מדוד בן גוריון ועד מנחם בגין, התעמת עם הפיקוד הצבאי ודחף אותו לשינויי תפיסה. לדבריהם, השר בן גביר פועל מתוך תחושת אחריות לאומית עמוקה לכך שההזדמנות להכריע את חמאס לא תוחמץ בגלל היצמדות לקונספציות ישנות שהובילו לאסון השבעה באוקטובר.
ביקורת על מערכת המשפט או ערעור יסודות המדינה?
חזית נוספת שפתח השר היא מול מערכת המשפט, עם קריאתו הפומבית בישיבת סיעתו לסגור את תיקי החקירה נגד ראש הממשלה. הקריאה גררה גינויים חריפים, שראו בה "מתקפה חזיתית על שלטון החוק". על פי המבקרים, מדובר במהלך ציני שנועד לזכות בנקודות פוליטיות תוך פגיעה באמון הציבור במוסדות המדינה.
אולם, גורמים בעוצמה יהודית מציגים את הדברים באור שונה לחלוטין. לטענתם, קריאתו של השר אינה נוגעת רק למקרה הפרטי של ראש הממשלה, אלא מהווה חלק ממאבק עקרוני ורחב יותר נגד מה שהם מכנים "אקטיביזם שיפוטי ופקידותי". לשיטתם, האמירות על "תפירת תיקים" ו"דיקטטורה של פקידים" אינן סיסמאות ריקות, אלא ביטוי לתפיסת עולם סדורה הגורסת כי מערכת המשפט חרגה מסמכויותיה ופועלת באופן שמסכל את מדיניות הממשלה הנבחרת.
"הדיון אינו על אדם זה או אחר, אלא על איזון הכוחות בין הרשויות", מסביר משפטן המזוהה עם הימין השמרני. "השר בן גביר נבחר על בסיס הבטחה להחזיר את המשילות ולהילחם במערכת שלדעת בוחריו הפכה לפוליטית מדי. קריאתו היא הצהרת כוונות פוליטית שמטרתה לסמן את הצורך ברפורמה עמוקה שתחזיר את הכוח לנבחרי הציבור. זו אינה התקפה על הדמוקרטיה, אלא ניסיון לחזק אותה באמצעות השבת האיזונים שהופרו".
גיבוי להתיישבות או עצימת עין מאלימות?
נרטיב נוסף שתקף את השר עסק בתפיסה של "עמדה כפולה" ביחס לאלימות מתנחלים. הביקורת התמקדה בדיווח לפיו השר הסתייג מגינוי ספציפי של תקיפת מג"ד, בטענה לקיומן של "גרסאות סותרות". מבקריו טענו כי הסתייגות זו מרוקנת מתוכן את גינוייו הכלליים לאלימות ומעידה על מתן לגיטימציה שבשתיקה למעשים פסולים.
בתגובה, גורמים במשרד לביטחון לאומי מבהירים כי עמדת השר עקבית וברורה: התנגדות נחרצת לכל אלימות, בין אם היא מופנית כלפי חיילים, שוטרים או אזרחים, אך בד בבד דרישה לאכיפת חוק שוויונית והוגנת כלפי כלל האזרחים, כולל מתיישבי יהודה ושומרון. ההימנעות מגינוי חפוז במקרה הספציפי, הם מסבירים, לא נבעה מהשלמה עם המעשה, אלא מתוך עיקרון של אחריות ציבורית. "השר מסרב להצטרף למשפטי שדה תקשורתיים ולחרוץ דין לפני שהעובדות מתבררות לאשורן", נמסר ממשרדו. "קל מאוד להצטרף למקהלת המגנים, אך מנהיגות אחראית מחייבת זהירות, בירור עובדות, והימנעות מהכפשת ציבור שלם. השר מאמין בחזקת החפות של כל אדם, גם אם הוא מתנחל, עד שיוכח אחרת".
עמדה זו, טוענים תומכיו, אינה ביטוי לעמדה כפולה, אלא דווקא לעמדה עקרונית אחת: שלטון חוק אמיתי, כזה שאינו מושפע מלחצים תקשורתיים ואינו ממהר להרשיע ציבור שלם על סמך דיווחים ראשוניים.
לסיכום, בעוד המבקרים רואים בהתנהלותו של השר בן גביר סדרה של מהלכים חסרי אחריות המערערים את יסודות המדינה בזמן משבר, תומכיו וגורמים במערכת הפוליטית רואים בו מנהיג המנסה באופן נחוש ועקבי ליישם את המדיניות שלשמה נבחר. הם רואים את העימותים שיזם לא כפרובוקציה לשמה, אלא כחלק ממאבק אידיאולוגי עמוק על דמותה של המדינה ועל כיוונה האסטרטגי. השאלה שנותרה פתוחה היא האם קו העימות שמוביל בן גביר יוביל לשינוי המיוחל בעיני תומכיו, או יתברר כגורם מערער שפוגע בחוסן הלאומי בעת רגישה זו. עתידה של הממשלה והמלחמה עשוי להיות תלוי בתשובה לשאלה זו.