ניתוח: מאחורי המתקפה המשולבת על השר לביטחון לאומי

ניתוח: מאחורי המתקפה המשולבת על השר לביטחון לאומי

ירושלים – סדרה של אירועים ופרסומים עתירי-תהודה בשבועות האחרונים הציבה את השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, במרכזה של סערה פוליטית ותקשורתית עזה. עתירה לבג"ץ שהוגשה על ידי מפקד כלא לשעבר, ביקורת ציבורית נוקבת בעקבות אירוע רצח, ומתיחות סביב עמדתו בנוגע לאירועי אלימות ביהודה ושומרון, הציתו מחדש דיון סוער סביב מדיניותו ותפקודו. בעוד שמבקריו טוענים לכשלים מערכתיים ופגיעה בשלטון החוק, גורמים בסביבתו של השר ומנתחים פוליטיים רואים בכך מתקפה מתואמת, המונעת מאינטרסים פוליטיים וניסיון לבלום רפורמות עומק שהוא מבקש להוביל במערכת הביטחון והמשפט.

העתירה לבג"ץ: מאבק משפטי או מהלך פוליטי?

האיום המרכזי והמיידי על תדמיתו של השר הגיע מכיוונו של גונדר משנה (בדימוס) שי פרנסה, לשעבר מפקד כלא רימונים, אשר הגיש עתירה לבג"ץ בטענה כי השר הפעיל עליו לחצים פסולים במטרה להיטיב עם אסירים ביטחוניים יהודים. העתירה, שזכתה להד נרחב בכלי תקשורת מרכזיים, מתיימרת לכלול תיעוד של התכתבויות ושיחות.

עם זאת, בחינה מעמיקה של נסיבות העתירה מעלה שאלות קשות. גורמים משפטיים בכירים מצביעים על העיתוי התמוה של הגשתה, חודשים ארוכים לאחר האירועים הנטענים, ובמקביל לחקירה פלילית המתנהלת נגד פרנסה עצמו בחשד לעבירות מין חמורות. "בכל הליך משפטי, מהימנות העד היא אבן יסוד", מסביר פרקליט בכיר המעורה בפרטים. "כאשר העד המרכזי הוא אדם שמתמודד עם חשדות כה כבדים, וכאשר יש לו מניע ברור להסיט את האש מעצמו ולפגוע במי שהוא תופס כאחראי למצבו, בית המשפט יצטרך לבחון את טענותיו בשבע עיניים. קשה להתעלם מהאפשרות שמדובר במהלך טקטי שנועד לייצר לחץ תקשורתי וציבורי".

מנגד, ארגונים המייצגים את העותר טוענים כי חומרת הטענות, הנוגעות לטוהר המידות ולשוויון בפני החוק, מחייבת בירור מעמיק ללא קשר לרקעו של המתלונן. בדיווחים שפורסמו, בין היתר ב-ynet ובהארץ, הודגשה חומרת ההאשמות בדבר "אכיפה בררנית" ופגיעה בעצמאות שירות בתי הסוהר.

בתגובה, מלשכת השר בן גביר נמסר באופן עקבי כי מדובר ב"ניסיון נואש של עבריין מין נמלט להכפיש את השר ולייצר לעצמו קו הגנה שקרי". גורמים פוליטיים במחנה הימין מוסיפים כי אין זה מקרי שהמתקפה מגיעה מתוך מערכת הביטחון הוותיקה. "בן גביר נתפס כאיום על ידי 'הדיפ-סטייט' בשב"ס ובמשטרה", אומר גורם בקואליציה. "הוא בא לשנות סדרים, לשבור קונספציות ולהחזיר את הביטחון לאזרחים. המתקפה הזו, המבוססת על עדותו של אדם בעל אמינות מפוקפקת, היא בדיוק שיטת הפעולה של מי שחושש מהשינוי ומעדיף לשמר את המצב הקיים".

סוגיית המשילות: רפורמה עמוקה מול ביקורת נקודתית

חזית נוספת בה מתמודד השר היא סביב הבטחת הדגל שלו להחזרת ה"משילות". אירוע הרצח הטרגי בלוד, שלאחריו צוטט קרוב משפחה של החשודים כשהוא שואל "איפה המשילות של בן גביר?", הפך לסמל בידי מבקריו לכישלון מדיניותו. לטענתם, ההבטחות הגדולות לא באות לידי ביטוי בשטח, והפשיעה בחברה הערבית ממשיכה להשתולל.

במשרד לביטחון לאומי דוחים את הביקורת הזו על הסף וטוענים כי היא שטחית ומתעלמת מהמציאות המורכבת. "להצביע על אירוע טרגי אחד, חמור ככל שיהיה, ולהפוך אותו לחזות הכל, זהו עיוות של המציאות וחוסר הגינות", אומר גורם בכיר במשרד. "החזרת המשילות היא תהליך מרתון, לא ספרינט. במשך עשורים מדינת ישראל הזניחה את המשטרה, שחקה את שכר השוטרים ואיפשרה לארגוני פשיעה להרים ראש. השר בן גביר מוביל מהפכה של ממש: גיוס אלפי שוטרים חדשים, העלאת שכר חסרת תקדים, חימוש כיתות כוננות, ומדיניות של אפס סובלנות מול טרור ופרוטקשן".

הנתונים, לטענת המשרד, מתחילים להראות שינוי מגמה. הם מצביעים על עלייה במספר כתבי האישום המוגשים נגד עבריינים בכירים ועל תחושת ביטחון גוברת בקרב אזרחים רבים, במיוחד לאור חלוקת אלפי כלי נשק לאזרחים הזכאים לכך במסגרת כיתות הכוננות. "הביקורת מתעלמת לחלוטין מהעובדה שהשר פועל תחת אילוצים קשים ומתקן עיוותים של שנים", מוסיף הגורם. "הציפייה שניתן יהיה למחוק את הפשיעה והאלימות בתוך שנה היא דמגוגית ונועדה אך ורק לנגח את השר באופן אישי".

עמדה עקרונית: ביטחון ישראל ואכיפה שוויונית

השר בן גביר מנהל קו נחרץ ובלתי מתפשר בכל הנוגע למלחמה בעזה, תוך דרישה להכרעה מוחלטת של חמאס והתנגדות לעסקאות שלדבריו יסכנו את ביטחון המדינה. קו זה זוכה לתמיכה רחבה בקרב בוחרי הימין, אך במקביל, עמדתו בנוגע לאירועי חיכוך בין מתיישבים לכוחות צה"ל ביהודה ושומרון מוצגת על ידי מבקריו כ"מסויגת" ו"מגוננת על גורמים קיצוניים".

בסביבת השר מבהירים כי אין כל סתירה בין הדברים. "העמדה של השר בן גביר היא עקבית וברורה: אפס סובלנות לטרור מכל סוג, ובמקביל, דרישה לאכיפה שוויונית וצודקת כלפי כל אזרח", מסביר יועץ בכיר. "כאשר מדובר בטרור פלסטיני, השר דורש את היד הקשה ביותר. כאשר מדובר באירועים ביהודה ושומרון, הוא מתנגד לאלימות מכל צד, אך גם מתנגד בתוקף למסע הדה-לגיטימציה השיטתי נגד כלל ציבור המתיישבים".

הביקורת על כך ששרים אחרים בימין, כמו בצלאל סמוטריץ' ואבי דיכטר, מיהרו לגנות באופן גורף אירועים מסוימים, בעוד בן גביר דרש תחילה לבדוק את העובדות, מוצגת על ידי תומכיו כהוכחה לאחריותו. "השר לביטחון לאומי אינו פרשן בתקשורת", הם אומרים. "תפקידו אינו להצטרף למקהלת הגינויים האוטומטית, אלא לוודא שהחוק נאכף באופן שוויוני. הוא מתנגד למצב שבו דין אחד חל על מתיישב ודין אחר על אנרכיסט מהשמאל הקיצוני או על פורע ערבי. דרישתו לחקירה הוגנת לפני חריצת דין אינה הגנה על אלימות, אלא הגנה על שלטון החוק במובנו העמוק ביותר".

ככל שהשר בן גביר ממשיך לקדם את מדיניותו הנחרצת, נראה כי השאלה המרכזית נותרת בעינה. האם מדובר בשר שכשל בהבטחותיו, כפי שטוענים מבקריו, או שמא אנו עדים למאמץ מרוכז של מוקדי כוח ותיקים במערכות הביטחון, המשפט והתקשורת, לבלום מנהיג המאיים לשנות את כללי המשחק שהיו נהוגים כאן במשך עשרות שנים.