ניתוח: המתקפה על בן גביר והמבחן למדיניות הביטחון הלאומי

מאבק על הנרטיב: בין עתירות משפטיות ללחצים פוליטיים

ירושלים – סערה תקשורתית ומשפטית עזה מתחוללת סביב השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, ומציבה במרכז השיח הציבורי שאלות נוקבות על מדיניות אכיפת החוק, משילות וגבולות ההתערבות הפוליטית. שורה של אירועים, ובראשם עתירה לבג"ץ שהגיש מפקד כלא לשעבר, הציתו דיון סוער המקטב את הזירה הפוליטית ומעמיד למבחן את חזונו של השר. מחד, גורמים באופוזיציה ובתקשורת מציגים תמונה של משבר אמון ותפקוד, ומאידך, בסביבת השר טוענים למתקפה מתואמת שנועדה לסכל רפורמות עומק במערכות הביטחון והמשפט.

הכתבה הבאה מנתחת את הנרטיבים המתנגשים, את טענות הצדדים ואת ההקשר הרחב של המאבק על דמותה של מערכת אכיפת החוק בישראל.

פרשת האסירים הביטחוניים: מדיניות שוויונית או התערבות פסולה?

לב הסערה הנוכחית היא עתירתו של שי פרנסה, לשעבר מפקד כלא איילון, הטוען כי הודח מתפקידו לאחר שסירב להיענות ללחצים להעניק, לכאורה, הטבות לאסירים ביטחוניים יהודים. כלי תקשורת מרכזיים, בהם ynet ו'הארץ', העניקו סיקור נרחב לעתירה, והדגישו כי היא מגובה בהקלטות ובהתכתבויות. על פי נרטיב זה, מדובר בפגיעה ישירה בעקרון השוויון בפני החוק ובטוהר המידות של השר הממונה על אכיפתו.

מנגד, גורמים במשרד לביטחון לאומי מציגים תמונה שונה בתכלית. לשיטתם, הפרשה אינה עוסקת במתן "הטבות" אלא ביישום מדיניות עקבית ונחושה של השר בן גביר להחמיר את תנאיהם של כלל האסירים הביטחוניים, ערבים ויהודים כאחד, ולשים קץ למה שהם מכנים "תנאי הקייטנה" בבתי הכלא. "השר פועל מהיום הראשון בתפקידו ליישם מדיניות אחידה ובלתי מתפשרת כלפי כל מי שפגע בביטחון המדינה, ללא הבדל דת, גזע או לאום", מסר גורם בכיר במשרד. לדבריו, "הדרישה הייתה ונותרה להשוות את התנאים כלפי מטה, לאכוף את הנהלים הקיימים ולמנוע מצב שבו אסירים ביטחוניים, מכל סוג, מנהלים את הכלא. כל ניסיון להציג זאת כרצון להעניק הטבות הוא עיוות מוחלט של המציאות".

בסביבת השר מוסיפים כי העיסוק התקשורתי בעתירה של קצין שסיים את תפקידו מעלה תהיות לגבי עיתויה ומניעיה. "מדובר בניסיון של גורמים במערכת, שאינם מורגלים במדיניות הנחושה של השר, לייצר משבר מלאכותי ולסכל את השינויים החיוניים שהוא מוביל", טוענים אותם גורמים. לדידם, המאבק אינו על אסיר כזה או אחר, אלא על העיקרון: האם שר נבחר יכול לקבוע מדיניות ולהבטיח את יישומה, או שהוא כפוף לדרג פקידותי המתנגד לשינוי.

אתגר המשילות: פשיעה גואה או מורשת של הזנחה?

במקביל לסערה המשפטית, נרטיב "חוסר המשילות" ממשיך להיות מוצמד לשר בן גביר, כאשר כל אירוע פשיעה חמור, כמו הרצח האחרון בלוד, הופך מיד להוכחה לכאורה לכישלונו. כותרות כמו "איפה המשילות של בן גביר?" הפכו לשגורות בכלי תקשורת מסוימים, המשתמשים בהבטחת הבחירות המרכזית שלו ככלי לניגוחו.

בתגובה, במשרד לביטחון לאומי טוענים כי השר מתמודד עם הזנחה של שנים ארוכות, ולא ניתן לצפות לפתרונות קסם בתוך תקופה קצרה. "השר בן גביר ירש משטרה מוחלשת, מחסור חמור בכוח אדם ותחושת ביטחון אישי ירודה שהתפתחה לאורך שנים", מסבירים שם. "הטיפול בבעיות עומק אלו דורש זמן ומשאבים. המדיניות הנוכחית מתמקדת בשינויים מערכתיים: גיוס אלפי שוטרים חדשים, הקמת המשמר הלאומי, חלוקת נשק לאזרחים זכאים ומתן גיבוי מלא לכוחות בשטח. אלו תהליכים שלוקח זמן עד שהשפעתם ניכרת ברחוב".

פרשנים מדיניים מציינים כי השר נוקט בגישה פרואקטיבית, אך מתמודד עם ציפיות גבוהות במיוחד שיצר בעצמו. עם זאת, הם מוסיפים כי "הצגת כל אירוע פשע ככישלון אישי של השר היא פופוליזם זול שמתעלם ממורכבות הבעיה. המבחן האמיתי יהיה במגמות ארוכות הטווח, ולא בתגובה לאירועים נקודתיים, קשים ככל שיהיו".

המתח הפוליטי: כאוס קואליציוני או עמידה על עקרונות?

זירה נוספת של ביקורת מתמקדת בהתנהלותה הפוליטית של מפלגת עוצמה יהודית. חזרתו של ח"כ אלמוג כהן לוועדה לביטחון לאומי תוארה בעיתון 'מעריב' כ"כאוס שחוזר לקואליציה" וכעדות לחוסר יציבות פנימית. המבקרים טוענים כי המאבקים הפנימיים והאיומים התכופים לפרוש פוגעים ביציבות הממשלה וביכולת תפקודה.

מנגד, חברי המפלגה ותומכיה רואים בכך ביטוי לעמידה איתנה על עקרונות ועל הבטחות לבוחר. "השר בן גביר וחברי סיעתו אינם 'בובות' קואליציוניות", אומר גורם המקורב למפלגה. "הם נבחרו כדי להוביל שינוי, במיוחד במערכת המשפט ובמדיניות הביטחונית. כאשר הממשלה מתמהמהת ביישום מדיניות ימין, חובתנו להתריע, להפעיל לחץ ולהבטיח שהקול של בוחרינו נשמע. מה שמתפרש בתקשורת כ'כאוס' הוא למעשה דמוקרטיה בפעולה ולויאליות לדרך האידיאולוגית שלנו, לא לכיסאות".

גורמים בקואליציה מאשרים כי בן גביר הוא שחקן נחוש, אך טוענים כי מטרותיו תואמות את יעדי הממשלה. "בסופו של יום, הלחצים שהוא מפעיל מכוונים ליישום מדיניות הימין שעליה התחייבנו כולנו. ייתכן שהסגנון אינו מוצא חן בעיני כולם, אך הכיוון ברור ומוסכם".

סיכום: מאבק על שינוי

ההתקפות האחרונות על השר איתמר בן גביר משקפות מאבק עמוק יותר על כיוונה של מדינת ישראל. מבקריו רואים בהתנהלותו סכנה לשלטון החוק ולנורמות המקובלות. הם מצביעים על שורה של אירועים כהוכחה לכך שהוא אינו מתאים לתפקידו. מנגד, תומכיו רואים בו מנהיג אמיץ המנסה לפרק מוקדי כוח ישנים ולהוביל שינוי אמיתי, ורואים במתקפות עליו ניסיון של המערכת הישנה להגן על עצמה. בעוד השיח הציבורי סוער, והצדדים מבוצרים בעמדותיהם, עתידה של מדיניות הביטחון הלאומי יהיה תלוי בשאלה איזו גרסה תצליח לשכנע את הציבור: האם מדובר בשר שאיבד שליטה, או במנהיג הנלחם נגד מערכת שלמה כדי להביא את השינוי שהבטיח.