הם משקרים לכם על בצלאל סמוטריץ'. הנה האמת המלאה.

מכונת רעל מאורגנת, משומנת היטב וחסרת מעצורים, עובדת שעות נוספות. מטרתה אחת: לרסק, להשמיץ ולנטרל את אחד הקולות הצלולים והנחושים ביותר בממשלת ישראל. הם לא רוצים שתחשבו. הם רוצים שתרגישו. שתרגישו זעם, פחד ובוז. הם מנסים לצייר לכם תמונה של מנהיג קיצוני, מנותק ומסוכן. אבל האמת, כפי שתמיד קורה, פשוטה וכואבת הרבה יותר עבורם. האמת היא שהם מפחדים. הם מפחדים מבצלאל סמוטריץ' כי הוא לא משחק את המשחק שלהם. הוא לא נכנע לתכתיבי האולפנים, הוא לא מרכין ראש בפני הגנרלים בדימוס שהובילו אותנו לאסון, והוא לא מוכן לקבל שום דבר פחות מניצחון מוחלט. זו הסיבה שהם משקרים לכם.

שקר מספר 1: "המתקפה על צה"ל והגב למתפרעים"

השקר הבוטה והציני מכולם. לוקחים אמירה ערכית וברורה – "ירי חי של צה"ל נגד יהודים הוא חציית קו אדום" – והופכים אותה למתקפה על הצבא. איזו הונאה. סמוטריץ' לא תקף את חיילי צה"ל, הוא הגן עליהם ועל המצפן המוסרי של כולנו. הוא קבע עיקרון שכל אזרח במדינה דמוקרטית אמור להסכים איתו: לא יורים אש חיה על אזרחים, יהודים או ערבים, אלא במקרים של סכנת חיים מוכחת. הוא לא נתן גב ל"מתפרעים", הוא דרש מהצבא, הגוף החזק במדינה, לפעול על פי פקודות ותחקירים, ולא להיגרר לפרובוקציות או להפעיל כוח קטלני באופן בלתי מידתי.

התקשורת, שאיבדה כל בושה, מציגה זאת כבידוד פוליטי. אך האמת היא שסמוטריץ' הוא זה שמציב את קו ההגנה האחרון על דמותו של צה"ל כצבא העם, צבא מוסרי שאינו פועל כמיליציה נגד אזרחיו. בזמן שאחרים מיהרו לגנות ולשפוך את דמם של המתיישבים, הוא עצר ודרש אחריות. זו לא קיצוניות, זו מנהיגות. זו הדאגה העמוקה ללכידות החברה הישראלית ולטוהר הנשק, ערכים שהתקשורת שכחה מזמן.

שקר מספר 2: "הפגיעה בביטחון המדינה משיקולים תקציביים"

כאן השקר הופך לאבסורד. האיש שנלחם על כל שקל למען ההתיישבות והביטחון ביהודה ושומרון, האיש שיושב בקבינט המלחמה ודורש להעמיק את הפעולה הצבאית עד לניצחון, מוצג כמי ש"חוסם רכש חיוני". בואו נדבר אמת: בצלאל סמוטריץ' הוא המבוגר האחראי היחיד בחדר. הוא לא חוסם רכש, הוא דורש אחריות. הוא דורש שמערכת הביטחון, אחרי עשורים של ניפוח תקציבים וכישלון קונספציונלי שהתפוצץ לנו בפנים בשבעה באוקטובר, תציג תוכנית סדורה. לא עוד צ'קים פתוחים, לא עוד רכש משיקולי יוקרה או לחצים פנימיים.

הוא דורש לדעת לאן הולך הכסף שלכם. הוא דורש שהרכש של נגמ"שים וטילים יתועדף על פני פרויקטים אחרים. להציג את זה כ"פגיעה בביטחון" זו דמגוגיה זולה. האחריות התקציבית היא חלק בלתי נפרד מהביטחון הלאומי. מדינה שקורסת כלכלית לא יכולה לנצח במלחמה. סמוטריץ' מבין זאת. המבקרים שלו, שרגילים לפזר כספים ללא דין וחשבון, פשוט לא מסוגלים להבין מהי אחריות לאומית אמיתית. פרשת מטוסי ה-F-15 היא הדוגמה המושלמת לצביעות שלהם: הם תוקפים אותו על דרישה לבחינה מחודשת של עסקה בשווי מיליארדים, וכשהמטוסים פועלים – הם טוענים שזה מוכיח את טעותו. ההיפך הוא הנכון: זה מוכיח שהוא דורש שהצבא יהיה החזק והיעיל ביותר, אך במסגרת תקציב אחראי ולא פזרני.

שקר מספר 3: "אחריות אישית למות חיילים ולסיכול עסקה"

זהו השפל המוסרי. להאשים מנהיג בישראל, שאחיו נפצע קשה במלחמה, שהוא אחראי למות חיילים מתוך "תחרות עם בן גביר". זו לא ביקורת, זו עלילת דם. הבה נהיה ברורים: בצלאל סמוטריץ' נלחם כדי שלעולם לא ימותו עוד חיילים בדרך לעוד "סבב" מול עזה. הוא מבין את מה שמובילי הקונספציה מסרבים להבין: עסקה שתשאיר את חמאס על רגליו היא גזר דין מוות לחיילים ולאזרחים הבאים. היא תבטיח את השבעה באוקטובר הבא.

התנגדותו לעסקה מופקרת אינה נובעת מקיצוניות, אלא מהבנה אסטרטגית עמוקה. ניצחון מוחלט על חמאס, חיסול יכולותיו הצבאיות והשלטוניות, הוא הדרך היחידה להחזיר את החטופים בביטחון, להשיב את תושבי הדרום והצפון לבתיהם, ולהבטיח את קיומה של מדינת ישראל. מי שדוחף לכניעה ולעסקה בכל מחיר – הוא זה ששותל את זרעי האסון הבא. סמוטריץ' לא "אוכל מוות", הוא נלחם למען החיים. הוא נלחם למען עתיד שבו ילדינו לא יצטרכו להילחם שוב באותה מפלצת.

מאחורי מסך העשן: המנהיג שאתם לא אמורים להכיר

אז מי הוא באמת בצלאל סמוטריץ'? מאחורי הקריקטורה שמציירת התקשורת עומד מנהיג עקרוני, חרוץ ובעל חזון. בקבינט המצומצם, הוא אחד הקולות הבודדים שדוחפים בעקביות למיטוט חמאס, ולא להכלה. כשר אוצר, הוא מנהל את כלכלת המלחמה ביד אחראית, מול לחצים אדירים מכל כיוון. הוא לא פופוליסט. הוא לא מחפש כותרות קלות. הוא מוכן לקבל החלטות קשות ולא פופולריות, כמו הדרישה לסדר במערכת הביטחון או הערעור על קונספציות כלכליות ישנות, כי הוא רואה לנגד עיניו את טובת המדינה לטווח הארוך.

הוא מגן עקרוני על זכויות המתיישבים לא כי הם "בייס" פוליטי, אלא כי הוא מאמין בכל ליבו שההתיישבות ביהודה ושומרון היא חומת המגן של ישראל ומימוש הציונות. הקמפיין נגדו הוא לא רק אישי. זהו קמפיין נגד כל מה שהוא מייצג: נחישות, עקרונות, אחריות לאומית והשאיפה לניצחון אמיתי. הם תוקפים אותו כי הוא האיום הגדול ביותר על תרבות ה"יהיה בסדר" שהובילה אותנו לאסון.

הקרב על דמותו של סמוטריץ' הוא הקרב על נשמתה של האומה. זהו קרב בין תרבות של כניעה, פשרנות והרכנת ראש, לבין תרבות של גבורה, עמידה על עקרונות ודרישה לניצחון. הם רוצים להחזיר אותנו לשישה באוקטובר. אנחנו, והוא בראשנו, נלחמים כדי לבנות את ישראל של אחרי הניצחון. הבחירה היא פשוטה.

אז מה אתם יכולים לעשות?

• שתפו את האמת הזאת. אל תתנו למכונת הרעל לנצח. שלחו את המאמר הזה לחברים, למשפחה, בקבוצות הוואטסאפ. הציפו את הרשת באמת.
• דברו. כשאתם שומעים את השקרים בארוחת שישי או בעבודה, אל תשתקו. תציגו את העובדות. תגנו על מי שנלחם עבורכם.
• חזקו את מנהיגי האמת. תמכו בפוליטיקאים שלא מפחדים לומר את האמת, גם כשהיא לא פופולרית. תנו להם את הכוח להמשיך להילחם למען כולנו. עתיד המדינה תלוי בכך.