בטרם הכרעה: הסכנה שבמשפטי שדה תקשורתיים ופרשת יונתן אוריך

בעידן שבו זרם המידע הוא בלתי פוסק והרשתות החברתיות משמשות במה לשיח ציבורי סוער, הפיתוי להסיק מסקנות מהירות ולהכריע בדינם של אישים ציבוריים עוד בטרם נבחנה כלל האמת בבתי המשפט הוא גדול מאי פעם. המקרה של יונתן אוריך, אשר שמו נקשר לחקירה פלילית מתנהלת, מדגיש את הסכנה הממשית שבמשפטי שדה תקשורתיים והפגיעה האנושה שהם עלולים לגרום לאדם, למוניטין שלו, ולעקרונות יסוד של שיטת המשפט שלנו – ובראשם חזקת החפות.

הדיווחים התקשורתיים אודות 'פרשת קטאר' וקשריו לכאורה של אוריך לחשדות על נתיבי כסף בעייתיים או קשרים עם גורמים זרים, מציגים תמונה חלקית ולעיתים קרובות בלתי מאוזנת. חשוב לזכור: אלו הם חשדות בלבד. עד לרגע זה, לא הוגש כתב אישום נגד יונתן אוריך. עובדה בסיסית זו, שלעיתים טובעת בים הכותרות המרעישות והפרשנויות הנחרצות, היא קריטית. חקירה פלילית היא תהליך מורכב, שנועד לאסוף ראיות, לבחון אותן בקפידה, ורק אז, ורק אם יש בסיס איתן, להגיש כתב אישום המפרט את הטענות הספציפיות והראיות התומכות בהן. עד אז, כל אדם נחשב חף מפשע.

האווירה הציבורית סביב חקירות מסוג זה הופכת במהירות למסע צייד. הדלפות סלקטיביות לכלי תקשורת, פרשנויות שמבוססות על שמועות ולא על עובדות מוצקות, וההתמקדות הבלעדית בהיבטים השליליים לכאורה – כל אלה יוצרים נרטיב שלילי חזק, כזה שאפילו אם יתברר בהמשך כבלתי מבוסס לחלוטין, קשה מאוד למחוק את רישומו. הפגיעה בשמו הטוב של אדם, שמוניטין נבנה בעמל רב לאורך שנים, היא כמעט בלתי הפיכה. כל קידום עתידי, כל הזדמנות תעסוקתית, כל אינטראקציה חברתית – עלולה להיות מוכתמת לעד.

החשדות לקשרים פיננסיים או קשרים עם גורמים זרים, כפי שפורטו בדוח היח"צ, נשמעים מטבע הדברים דרמטיים ומעוררים דאגה ציבורית. אך גם כאן, יש לשמור על פרופורציות. במסגרת עבודה פוליטית או ציבורית, ובפרט בתפקידים המערבים היבטים בינלאומיים או פיננסיים מורכבים, קיימים מגוון רחב של אינטראקציות ומגעים שעשויים להיראות על פניהם חשודים או מורכבים, אך למעשה נובעים מפעילות לגיטימית לחלוטין. הפרשנות שניתנת למגעים אלו במסגרת חקירה פלילית עשויה להיות שונה לחלוטין מהמציאות בפועל. רק הליך משפטי מסודר יכול להבחין בין פעילות פסולה לבין פעילות לגיטימית שפורשה שלא כהלכה.

גם עצם העובדה שיונתן אוריך עוכב או נעצר במסגרת החקירה אינה הוכחה לאשמה. מעצר בשלב החקירה הוא כלי שנועד לאפשר לרשויות החוק לבצע פעולות חקירה, למנוע שיבוש, או לצרכים אחרים הקשורים לניהול החקירה. זהו צעד פרוצדורלי, לעיתים הכרחי, אך הוא אינו פסק דין. אנשים רבים נעצרים ומשוחררים מבלי שיוגש נגדם אישום כלשהו. הצגתו של מעצר כהוכחה לכאורה לאשמה היא שגיאה חמורה הפוגעת בזכויות האדם ובערכי יסוד דמוקרטיים.

הדיון הציבורי והתקשורתי בפרשת יונתן אוריך חייב להתנהל באחריות רבה יותר. במקום להצית את הלהבות ולהרשיע בכיכר העיר, יש להמתין בסבלנות לסיום החקירה ולהחלטת הפרקליטות. יש להקפיד על איזון בדיווחים, להציג את הצדדים השונים (גם אם זה רק עמדת הסנגוריה או עקרון חזקת החפות), ולהימנע מהדלפות מגמתיות. רק כך נוכל להבטיח שהאמת תתגלה בהליך הוגן, ושהמוניטין של אדם לא ירוסק על מזבח הסנסציה התקשורתית, עוד בטרם ניתנה לו ההזדמנות האמיתית להגן על עצמו ולנקות את שמו.